- הודעות
- 710
- תודות
- 2,833
- נקודות
- 196
הנה ראיתי בחידושי הגרי''ז עה''ת כאן בפרשה, ואעתיק דבריו
מפשטות לשון הרמב''ם משמע לכאורה דהוא זה דין בעצם מעשה המנורה שששת הנרת יהיו מצדדין פניהם כלפי נר האמצעי, ויעו''ש בפרש''י שפי' דהך דאל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, פירושו הוא, שהפתילות יהיו מוטין כלפי נא האמצעי וא''כ אי''ז דין ששייך להמנורה כלל, דאין להפילות ענין למעשה המנורה, רק הוא דין מדיני הדלקה שיהיו מאירין כלפי האמצעי, ומדברי הרמב''ם שקבע להך דינא בהלכות בית הבחירה גבי מעשה המנורה ולא בהלכות תמידין ומוספין גבי מצות הדלקת הנרות משמע לכאורה דעיקר דין זה הוא מדיני מעשה המנורה, ולא מדיני ההדלקה, וגם לא הוזכר כלל ברמב''ם שגם הפתילות יהיו מצדדין כלפי האמצעי,רק על הנרות בלבד הקבועין במנורה [כפסק הרמב''ם בהל''ו שם ובפ''ג מהל' תמידין ומוספין הי''ד כמ''ד דנרות קביעי וקיימי בהמנורה] וא''כ הלא עיקר דין זה הוא במעשה המנורה עצמה, שהנרות יהיו מצדדין לפי האמצעי ולא במעשה ההדלקה,
אבל באמת א''א לומר כן בדעת הרמב''ם, דהרי מקרא מפורש בתורה דהציווי דאל מול פני המנורה וגו' היה לאהר, ואם היה זה דין במעשה המנורה מה עין אהרן לכאן, הלא הכל נעשה ע''י בצלאל, אלא ודאי גם לדעת הרמב''ם הא דהיו מצדדין כלפי האמצעי ביסודו הוא דין מדיני הדלקת הנרות ואל מדיני מעשה המנורה, אלא דס''ל להרמב''ם דהך דינא לא נאמר רק על הנרות עצמן שיהיו מצדדין כלפי האמצעי כדכתיב בקרא יאירו שבעת הנרות, אבל על הפתילות לא נאמר דין זה, ולא איכפת לן בהו כלל, דנרות כתיב ואל פתילות, וכיון דהרמב''ם פוסק דהנרות היו קבועין תמיד בהמנורה כמו שהבאנו, על כן זהו שקבע להך דינא דהיו מצדדין כלפי אמצעי בהלכות בית הבחירה גבי מעשה המנורה, ולא בהלכות תמידין ומוספין גבי הדלקה של כל יום, כיון שכך היו הנרות תמיד מצדדין פניהם כלפי האמצעי, אולם כ''ז הוא משום לתא דהדלקה שנאמר במצותה ששבעת הנרות יהיו מאירין אל מול פני המנורה, אבל בעצם מעשה המנורה עצמה, ליכא שום דין בתוארה וצורתה שהנרות צריכין להיות מצדדין פניהם למול האמצעי דוקא,
ונ''מ בזה, דהדינים שהן בעצם מעשה המנורה כמו הדין דמקשה וגביעים וכפתורים ופרחים וכדומה, הם נוהגים בה תמיד, בין בשעה שהיא דלוקה בין בשעה שאינה דלוקה, דהרי מלבד מצות הדלקת הנרות, המנורה עצמה הוא מכלי המקדש וצריכה להיות במקדש משום מצות מקדש, וגם אז כל הדינים האלו נוהגין בה, דבלא''ה לא חשיבא מנורה כלל, משא''כ הך דינא שיהיו מצדדין כלפי האמצעי, כל עיקרו לא נאמר אלא בשעת הדלקה לבד, שאי''ז מדיני צורת המנורה רק מדיני מצות הדלקת הנרות, ובשעה שאינה דלוקה לא איכפת לן זה כלל, והיינו דכתיב בקרא בהעלותך את הנרות וגו' ומיושב היטיב מה דהציווי היה לאהרן ואל לבצלאל כיון דאי''ז מדיני מלאכת המשכן רק מדיני מצות הדלקת הנרות וכמש''נ עכ''ל
ולכאורה יש לברר האם הביאור הוא דגוף הקנים או הנרות היה מטין כלפי נר המערבי, דבפשוטו גוף הנרות היה שוין ולא מטין אל הצד, ורק הפתילות שבתוך הנרות היה מטה כלפי נר המערבי ונמצא שרק בשעת ההדלקה היה צריך הכהן להטות הפתילות לצד נר המערבי, אבל אם הר''מ כתבו בהלכות בית הבחירה הרי דכבר היה ציווי בשעת עשיית המנורה לעשות הנרות מטין כלפי נר המערבי, וצ''ב מה הכונה בזה האם גוף הנרות היו קצת באלכסון אל מול נר המערבי?
מפשטות לשון הרמב''ם משמע לכאורה דהוא זה דין בעצם מעשה המנורה שששת הנרת יהיו מצדדין פניהם כלפי נר האמצעי, ויעו''ש בפרש''י שפי' דהך דאל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, פירושו הוא, שהפתילות יהיו מוטין כלפי נא האמצעי וא''כ אי''ז דין ששייך להמנורה כלל, דאין להפילות ענין למעשה המנורה, רק הוא דין מדיני הדלקה שיהיו מאירין כלפי האמצעי, ומדברי הרמב''ם שקבע להך דינא בהלכות בית הבחירה גבי מעשה המנורה ולא בהלכות תמידין ומוספין גבי מצות הדלקת הנרות משמע לכאורה דעיקר דין זה הוא מדיני מעשה המנורה, ולא מדיני ההדלקה, וגם לא הוזכר כלל ברמב''ם שגם הפתילות יהיו מצדדין כלפי האמצעי,רק על הנרות בלבד הקבועין במנורה [כפסק הרמב''ם בהל''ו שם ובפ''ג מהל' תמידין ומוספין הי''ד כמ''ד דנרות קביעי וקיימי בהמנורה] וא''כ הלא עיקר דין זה הוא במעשה המנורה עצמה, שהנרות יהיו מצדדין לפי האמצעי ולא במעשה ההדלקה,
אבל באמת א''א לומר כן בדעת הרמב''ם, דהרי מקרא מפורש בתורה דהציווי דאל מול פני המנורה וגו' היה לאהר, ואם היה זה דין במעשה המנורה מה עין אהרן לכאן, הלא הכל נעשה ע''י בצלאל, אלא ודאי גם לדעת הרמב''ם הא דהיו מצדדין כלפי האמצעי ביסודו הוא דין מדיני הדלקת הנרות ואל מדיני מעשה המנורה, אלא דס''ל להרמב''ם דהך דינא לא נאמר רק על הנרות עצמן שיהיו מצדדין כלפי האמצעי כדכתיב בקרא יאירו שבעת הנרות, אבל על הפתילות לא נאמר דין זה, ולא איכפת לן בהו כלל, דנרות כתיב ואל פתילות, וכיון דהרמב''ם פוסק דהנרות היו קבועין תמיד בהמנורה כמו שהבאנו, על כן זהו שקבע להך דינא דהיו מצדדין כלפי אמצעי בהלכות בית הבחירה גבי מעשה המנורה, ולא בהלכות תמידין ומוספין גבי הדלקה של כל יום, כיון שכך היו הנרות תמיד מצדדין פניהם כלפי האמצעי, אולם כ''ז הוא משום לתא דהדלקה שנאמר במצותה ששבעת הנרות יהיו מאירין אל מול פני המנורה, אבל בעצם מעשה המנורה עצמה, ליכא שום דין בתוארה וצורתה שהנרות צריכין להיות מצדדין פניהם למול האמצעי דוקא,
ונ''מ בזה, דהדינים שהן בעצם מעשה המנורה כמו הדין דמקשה וגביעים וכפתורים ופרחים וכדומה, הם נוהגים בה תמיד, בין בשעה שהיא דלוקה בין בשעה שאינה דלוקה, דהרי מלבד מצות הדלקת הנרות, המנורה עצמה הוא מכלי המקדש וצריכה להיות במקדש משום מצות מקדש, וגם אז כל הדינים האלו נוהגין בה, דבלא''ה לא חשיבא מנורה כלל, משא''כ הך דינא שיהיו מצדדין כלפי האמצעי, כל עיקרו לא נאמר אלא בשעת הדלקה לבד, שאי''ז מדיני צורת המנורה רק מדיני מצות הדלקת הנרות, ובשעה שאינה דלוקה לא איכפת לן זה כלל, והיינו דכתיב בקרא בהעלותך את הנרות וגו' ומיושב היטיב מה דהציווי היה לאהרן ואל לבצלאל כיון דאי''ז מדיני מלאכת המשכן רק מדיני מצות הדלקת הנרות וכמש''נ עכ''ל
ולכאורה יש לברר האם הביאור הוא דגוף הקנים או הנרות היה מטין כלפי נר המערבי, דבפשוטו גוף הנרות היה שוין ולא מטין אל הצד, ורק הפתילות שבתוך הנרות היה מטה כלפי נר המערבי ונמצא שרק בשעת ההדלקה היה צריך הכהן להטות הפתילות לצד נר המערבי, אבל אם הר''מ כתבו בהלכות בית הבחירה הרי דכבר היה ציווי בשעת עשיית המנורה לעשות הנרות מטין כלפי נר המערבי, וצ''ב מה הכונה בזה האם גוף הנרות היו קצת באלכסון אל מול נר המערבי?
