אמר רבי שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי, בריך שמיה דמארי עלמא, בריך כתרך ואתרך, יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם, ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך, ולאמטויי לנא מטוב נהורך, ולקבלא צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבו, ולהוי אנא עבדך פקידא בגו צדיקיא, למרחם עלי, ולמנטר יתי וית כל די לי, ודי לעמך ישראל, אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא, אנת הוא שליט על כלא, אנת הוא דשליט על מלכייא, ומלכותא דילך הוא. אנא עבדא דקודשא בריך הוא, דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה, בכל עידן ועידן לא על אינש רחיצנא, ולא על בר אלהין סמיכנא, אלא באלהא דשמיא, דהוא אלהא קשוט, ואורייתיה קשוט, ונביאוהי קשוט, ומסגי למעבד טבוון וקשוט, ביה אנא רחיץ, ולשמיה קדישא יקירא אנא אימר תושבחן, יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באורייתך, ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך, ותשלים משאלין דלבאי, ולבא דכל עמך ישראל, לטב ולחיין ולשלם אמן.
he.wikisource.org
זהר חלק ב רו א – ויקיטקסט
גוט...
מחיית עמלק?
- הודעות
- 3,423
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,733
- נקודות
- 695
מקורה מהזוהר. ייתכן ומר מערבב עם מה שהתנגדו לומר אותה בציבור. (הנוב"י).
התנגדות לתפילה
המשפט "ולא על בר אלהין סמיכנא" עורר מחלוקת כיוון שהמילה "בר" יכולה להיתרגם כ "חוץ" ואז יהא הפירוש "ולא על דבר חוץ מאלקים אנו סומכים", אך גם יכולה להיתרגם כ"בן" ואז יהא הפירוש "לא על בן אלקים", ולכן בנוסח של יהדות גרמניה לא הופיעה תפילה זו.פירוש אחר לביטוי הוא "מלאך", פירוש המבוסס על פסוק בספר איוב . ולכן יש שאומרים "ולא על מלאכין סמיכנא". הנודע ביהודה לא אמר תפילה זו בשל משפט זהכמו כן אמירת התפילה היוותה אחד מסממני המחלוקת בין הדרדעים ל"עיקשים", בתימן. ובמידה זניחה אף בארץ.
אגב, בזכות ידידנו הרב @עושה שלום
יש להעיר שהנוסח בזוה''ק לפנינו הוא 'דתפתח ליבאי באוריתך'
ולא כמו שמצוי בסידורים שת''י' באוריתא'
יש להעיר שהנוסח בזוה''ק לפנינו הוא 'דתפתח ליבאי באוריתך'
ולא כמו שמצוי בסידורים שת''י' באוריתא'
אם זכרוני אינו בכזי''ב אף בישיבת פונביז' לא נהגו לאומרה רבות בשנים
- הודעות
- 3,423
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,733
- נקודות
- 695
- הודעות
- 3,423
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,733
- נקודות
- 695
תמוה. חוקר אקדמאי שמפלפל... בקדמות הזוהר, נאמן עליך יותר מאשר מנהג ישראל?
מה ראה לשטות זו, להאביס את פורמינו.. במחקרים כוזבים.
- הודעות
- 161
- תודות
- 664
- נקודות
- 76
וכן "ולהווי אנא עבדך פקידא"
ולא כבסידורים דידן דכתיב "ולהוי אנא פקידא וכו'
כמדומני שיש בספה''ק הקדמונים דצ''ל להיות בתפילה זו קנ' תיבות כנגד איזה תיקון, ואיני זוכר כעת הדו''ד בזה.
כיון שאי"ז מנהג אשכנז המקורי (ואכן אינה מוזכרת ברמ"א ובני דורו).
בסידורים של שנות הש' התפילה נדפסה באותיות קטנות ולא מנוקדות, ורק בהמשך קבעה מקום של כבוד.
שמעתי מסבי שלמד בישיבת 'בית התלמוד',
שאף שם נהגו שלא לומר תפילה זו,
מכיון שאומרים בה 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא',
וחששו שזהו שקר,
שהרי האדם לא תמיד יכול לומר על עצמו שהוא עבד ה'.
מאותה סיבה כמדומני היה המנהג שם שלא לנשק את הס"ת,
שזו פעולה חיצונית שלא תמיד תואמת את הפנימיות.
שאף שם נהגו שלא לומר תפילה זו,
מכיון שאומרים בה 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא',
וחששו שזהו שקר,
שהרי האדם לא תמיד יכול לומר על עצמו שהוא עבד ה'.
מאותה סיבה כמדומני היה המנהג שם שלא לנשק את הס"ת,
שזו פעולה חיצונית שלא תמיד תואמת את הפנימיות.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מלפני אוריאל
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר
