בהעלותך ביאור מדרש פליאה "פתח דבריך יאיר" (1 צופה)

[געגועים]

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת

במדרש פליאה: אל מול פני המנורה, הה"ד (תהלים קיט, קל) פתח דבריך יאיר, ואתיא כמ"ד י"ז טפחים הוי מנרתא.

מדרש מופלא זה ביקש בעל הנודע ביהודה מהרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטיווקא שיבאר לו, וביאר לו דידוע שבמנורה הוי ז' קנים וט' פרחים וי"א כפתורים וכ"ב גביעים, ובגבהה של מנורה איכא פלוגתא, חד אמר י"ז טפחים וחד אמר י"ח טפחים, וז"פ המדרש פתח דבריך יאיר, היינו שפתיחת החמשה חומשי תורה מרמזין על מעשה המנורה, בפסוק ראשון של ספר בראשית יש ז' תיבות רמז לז' קנים, ובפסוק ראשון של ספר שמות יש י"א תיבות רמז לי"א כפתורים, ובפסוק ראשון של ספר ויקרא יש ט' תיבות רמז לט' פרחים, ובפסוק ראשון של ספר דברים יש כ"ב תיבות רמז לכ"ב גביעים, ובפסוק ראשון של ספר במדבר יש י"ז תיבות רמז לי"ז טפחים, ואתיא כמ"ד י"ז טפחים הוי מנרתא. [מובא בספר לישרים תהלה (קליינמאן, עמוד כ"א) באריכות, עיי"ש].

וחיפשתי ולא מצאתי מ"ד שסובר י"ז טפחים היה גובהה של מנורה, ועדיין זה נשאר פליאה וצ"ע.

ובחומש תורה שלמה (תרומה אות ר"א) מביא בשם רמזי ר"י: שבעה נרות המנורה כנגד ז' תיבות בפסוק בראשית, י"א כפתורים כנגד י"א תיבות בפסוק ואלה שמות, ט' פרחים כנגד ט' תיבות בפסוק ויקרא, קומתה י"ח טפחים כנגד י"ח תיבות בפסוק בהר [צ"ל: במדבר] סיני, כ"ב גביעים כנגד כ"ב תיבות בפסוק אלה הדברים, לומר לך שהמנורה היא התורה שכתוב בה כי נר מצוה ותורה אור.

וכנראה כוונתו שפסוק במדבר עם הכולל הוי י"ח.

ואפשר שהפלוגתא אם גובה המנורה י"ח או י"ט טפחים תלוי במחלוקת רש"י ותוס' בפסוק אל מול פני המנורה, דרש"י סבר אל מול נר האמצעי יאירו שבעת הנרות, ששה שעל ששת הקנים. ותוס' על התורה תמהו דא"כ היה צ"ל יאירו ששת הקנים, ולכן ביארו התוס' שפני המנורה הכוונה לשלחן, שהוא פני ומול המנורה, וכנגד השלחן יאירו שבעת הנרות.

והנה התוס' כתבו במנחות (כח:): גובהה של מנורה י''ח טפחים, יש אומרים בשם ר''ת דנפקא ליה לסבא מסניפין שאצל השולחן לצורך לחם הפנים, שהיו גובהן י''ח טפחים, והמנורה היתה להאיר על השולחן, ונראה דלא אמר ר''ת דבר זה מעולם, דהא סניפים כנגד לחם הפנים, ולקמן בפ' שתי הלחם (דף צו.) אמרינן דלר' מאיר מקדש שולחן י''ב טפחים למעלה, ולר' יהודה ט''ו, לבד (מרגלי) השולחן אמה וחצי. עכ"ל.

ולפי הביאור במדרש פליאה הנ"ל דאיכא למ"ד י"ז טפחים היה גבהה של מנורה, אפשר שיצאה שמועה בשם ר"ת אלא שלא אמרוה נכון, אלא כך אמר ר"ת שלמ"ד גבהה של מנורה י"ז טפחים נפקא ליה מסניפין שאצל השלחן שהיו כמעט י"ז טפחים לשיטת ר' יהודה, והתוס' לשיטתם שהמנורה היתה להאיר על השולחן, ורש"י לשיטתו שלא האירה אל פני השלחן והיה גבהה של מנורה י"ח, שכך היתה קבלה בידם, או מאיזה לימוד אחר.

ואפשר לבאר עם זה המשך הפסוק הנ"ל "פתח דבריך יאיר מבין פתיים", ופי' המפרשים שאור התורה מאירה גם לפתיים, והנה הטעם שהאירו שבעת הנרות אל מול פני המנורה דהיינו השלחן [כנ"ל], כי תחילת חטא אדם הראשון היה באכילה שלא כהוגן, ועד שיתפלל אדם שיכנסו דברי תורה לתוך מעיו יתפלל שלא יכנסו אכילה ושתיה יתירה לתוך מעיו (תנא דבי אליהו רבה פכ"ו, ובתוס' כתובות קד. ד"ה לא), ולכן עיקר התיקון הוא בשלחן, שיהיה אכילה לפני ה', כמו שכתב בפרי צדיק.

והנה יש ז' ספרי תורה, כמו שאמרו (שבת קטז. וברש"י) שחומש במדבר נחלק לג' ספרים, ויהי בנסוע ספר לעצמו, ושלמעלה ושלמטה ממנו ספר לעצמו, וספר השלישי מתחיל בפסוק ויהי העם כמתאוננים, ששם התאוו תאוה, תאוות האכילה, והנה כמו שבתחילת ספר ראשון של חומש במדבר יש י"ז תיבות כך גם בתחילת ספר שלישי של חומש במדבר בפסוק ויהי העם כמתאוננים יש י"ז תיבות, והוא כמנין טוב, שגם הפתיים שמתאווים תאוה מאיר עליהם אור התורה ונהפכים לטוב, ולכן דרשו מתאוננים לא נאמר אלא כמתאוננים, שאינם רע בעצם מהותם אלא הם טוב בפנימיות, וזה כוונת המדרש פליאה אל מול פני המנורה דהיינו השלחן, יאירו שבעת הנרות, שהתורה מאירה לפתיים את ענייני האכילה, הה"ד פתח דבריך יאיר מבין פתיים.​