סוכות, שמח"ת ושמ"ע ברכה על השינה בסוכה

[ישראל אדלר]

כידוע נחלקו הראשונים האם מברכים לישב בסוכה דווקא על האכילה או אפי' על שהייה סתמית בסוכה, והנה גם לשיטת ר"ת שמברכים על האכילה [וכ"נ בשו"ע סי' תרל"ט] ביאורו הוא שברכת האכילה פוטרת את שאר ענייני הסוכה כשינה וטיול אבל אין הכוונה שהם אינם טעונים ברכה לעצמן [דהיינו שלא נח' הראשונים האם שינה וכדו' טעונים ברכה, אלא לכו"ע טעונים ברכה, כי אם נח' האם הם נפטרים בעיקר קביעות הסוכה שהיא האכילה כמבואר בר"ת שם או שטעונים מ"מ ברכה לעצמם], וכן נראה בחיי אדם (קמ"ז ט"ו) שכתב שאם האדם אינו מתכוין לאכול בסוכה כלל צריך עכ"פ לברך על השהייה בסוכה, והביאו במ"ב (סי' תרל"ט סקמ"ח, שעה"צ סקצ"ג). לפי"ז לכאו' אדם שבא לסוכתו בערב והוא פורש לישון ללא אכילה, ולמחרת בבוקר יקום וילך לבית הכנסת ג"כ ללא אכילה, יצטרך לברך על השינה היות ואין כאן ברכה על האכילה שפוטרת אותו.

 

[עוזי ומגני]

כידוע נחלקו הראשונים האם מברכים לישב בסוכה דווקא על האכילה או אפי' על שהייה סתמית בסוכה, והנה גם לשיטת ר"ת שמברכים על האכילה [וכ"נ בשו"ע סי' תרל"ט] ביאורו הוא שברכת האכילה פוטרת את שאר ענייני הסוכה כשינה וטיול אבל אין הכוונה שהם אינם טעונים ברכה לעצמן [דהיינו שלא נח' הראשונים האם שינה וכדו' טעונים ברכה, אלא לכו"ע טעונים ברכה, כי אם נח' האם הם נפטרים בעיקר קביעות הסוכה שהיא האכילה כמבואר בר"ת שם או שטעונים מ"מ ברכה לעצמם], וכן נראה בחיי אדם (קמ"ז ט"ו) שכתב שאם האדם אינו מתכוין לאכול בסוכה כלל צריך עכ"פ לברך על השהייה בסוכה, והביאו במ"ב (סי' תרל"ט סקמ"ח, שעה"צ סקצ"ג). לפי"ז לכאו' אדם שבא לסוכתו בערב והוא פורש לישון ללא אכילה, ולמחרת בבוקר יקום וילך לבית הכנסת ג"כ ללא אכילה, יצטרך לברך על השינה היות ואין כאן ברכה על האכילה שפוטרת אותו.

לחץ כדי לכווץ...

למעשה נהגו העולם שלא לברך בלי אכילה
ובכה"ג נהגו למעשה לאכול לפני השינה

 

[ישראל אדלר]

למעשה נהגו העולם שלא לברך בלי אכילה
ובכה"ג נהגו למעשה לאכול לפני השינה

לחץ כדי לכווץ...

אכן, וכן שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב והגרח"פ שיינברג, אלא שניתן לבאר כי הם סברו שמח' הראשונים הנ"ל היא האם בכלל יש חיוב ברכה על שאר עשיות הסוכה או לא, ולא כפי שכתבתי שהוא מח' האם הברכה של האכילה פוטרת את כל העשיות כטפלים או לא, וכדעתם נראה בערוך השולחן שם עיי'. אבל מכח דברי המ"ב שהעתיק את דברי החיי"א נראה שהוא נקט כך להלכה.

 

[עוזי ומגני]

אכן, וכן שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב והגרח"פ שיינברג, אלא שניתן לבאר כי הם סברו שמח' הראשונים הנ"ל היא האם בכלל יש חיוב ברכה על שאר עשיות הסוכה או לא, ולא כפי שכתבתי שהוא מח' האם הברכה של האכילה פוטרת את כל העשיות כטפלים או לא, וכדעתם נראה בערוך השולחן שם עיי'. אבל מכח דברי המ"ב שהעתיק את דברי החיי"א נראה שהוא נקט כך להלכה.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי שאף שכך משמע מהמ"ב
נהגו העולם לא כך
ובסתמא המברך לא הפסיד

 

[מחזה אברהם]

כמדומני שיש עוד סברא דדנים את כל היום כטפל גם היה הפסק (וכמדומני ראיתיה בשם שו"ע הגר"ז)