יש מחלוקת גדולה בין הקה"י לאבי עזרי במי שהפריש תרו"מ או הפריש חלה ושכח לברך, אם מותר לו להישאל על ההפרשה בשביל להפריש מחדש עם ברכה (או שיש בזה משום ברכה שאינה צריכה). יעוין כ"ז בשיעורי שלמי תודה ביה"מ סימן ב.
והנה בעיקר מה שמותר להישאל על הפרשה ולא נחשב שגורם לברכה שבירך שתהיה לבטלה, כתב החת"ס (יו"ד סימן שכ) "שככה מברך וצונו לפרוש תרומה וחלה, וענין הפרשת תרומה חלה הוא שיישאר לו כח לשאול עליהם, וכה צוונו להפריש אותם על דעת זה וכן עשה והפריש". ולפי"ז טען הגר"ד לנדו (בספרו זכר טוב סימן ט ס"ק יג) דאף אם יישאל על ההפרשה לא הרויח כלום, דגם הפרשה שנשאלים עליה טעונה ברכה וכדברי החת"ס, וא"כ אין טעם להישאל.
אמנם אי נימא דהברכה היא חלק מהמצוה עצמה, ומצוה בלא ברכה אינה מושלמת, לכאורה יש ענין להישאל לחזור ולקיים המצוה כתיקונה (ואין הכי נמי אם היינו דנים רק מצד ש"ביטל ברכה" בזה צדקו דברי הגרד"ל שאין טעם להישאל)
והנה בעיקר מה שמותר להישאל על הפרשה ולא נחשב שגורם לברכה שבירך שתהיה לבטלה, כתב החת"ס (יו"ד סימן שכ) "שככה מברך וצונו לפרוש תרומה וחלה, וענין הפרשת תרומה חלה הוא שיישאר לו כח לשאול עליהם, וכה צוונו להפריש אותם על דעת זה וכן עשה והפריש". ולפי"ז טען הגר"ד לנדו (בספרו זכר טוב סימן ט ס"ק יג) דאף אם יישאל על ההפרשה לא הרויח כלום, דגם הפרשה שנשאלים עליה טעונה ברכה וכדברי החת"ס, וא"כ אין טעם להישאל.
אמנם אי נימא דהברכה היא חלק מהמצוה עצמה, ומצוה בלא ברכה אינה מושלמת, לכאורה יש ענין להישאל לחזור ולקיים המצוה כתיקונה (ואין הכי נמי אם היינו דנים רק מצד ש"ביטל ברכה" בזה צדקו דברי הגרד"ל שאין טעם להישאל)
