נשא ברכת כהנים - האם אסור להסתכל על הכהנים בזמן ברכת כהנים גם בזמן הזה? (1 צופה)

[אחד יחיד]

איתא בגמ' (חגיגה ט"ז.) המסתכל בג' דברים עיניו כהות, ואחד מהם הוא המסתכל על הכהנים בזמן שביהמ"ק קיים שהיו עומדים על דוכנם ומברכין את ישראל בשם המפורש, והייתה השכינה שורה על קשרי אצבעותיהם, ולכן אסור להסתכל בהם.

וכתב המג"א (סי' קכ"ח סקל"ה) דרק בהסתכלות מרובה בכהנים עיניו כהות, אבל איסור יש גם בראיה בעלמא משום כבוד השכינה. וה'מחצית השקל' כתב שהמג"א למד כן מדברי הגמ' שכל 'המסתכל' בכהנים עיניו כהות, משמע שרק בהבטה יתירה עיניו כהות, ומסברא כתב המג"א שיש איסור גם בראיה בעלמא.

ורש"י (מגילה כ"ד:) כתב שאיסור זה חל גם בזה"ז. ואולם התוס' (ד"ה בכהנים) הקשו על רש"י, שהרי דבר זה לא נאמר אלא בזמן שביהמ"ק קיים, שהיו הכהנים עומדים על דוכנן בביהמ"ק ומברכים בשם המפורש, אבל שלא בביהמ"ק אין מקור בגמ' שהשכינה שורה על ידיהן והמסתכל בהן עיניו כהות. ולכן התוס' פירשו שהדין המבואר במגילה הוא מפני היסח הדעת, דכך מבואר בירושלמי (מגילה פ"ד ה"ח) והר"ן (מגילה דף ט"ו מדפי הרי")(, הביא ב' טעמים לאיסור להסתכל על הכהנים בזמן הברכה, האחד שאין מתכוונים לברכה כראוי, ועוד שאסור להסתכל בכהנים שנושאין כפיהן מפני שהשכינה שורה בין קשרי אצבעותיהן. נמצא שלפרש"י אסור אף בזה"ז להסתכל בידי
הכהנים בגלל השראת השכינה, ולדברי התוס' האיסור בזמן הזה אינו אלא מפני היסח הדעת, וכשאין היסח הדעת - מותר להסתכל.

ובדעת תורה (או"ח סי' קכ"ח סכ"ג) הביא מ'האשכול' (הל' ברכת כהנים סי' ט"ו) שכתב: ובעידנא דפרסי כהני ידייהו אסור לאסתכולי בהון, אלא צריכין לעמוד לפניהם באימה וכובד ראש, דאמר מר המסתכל בכהנים בשעה שמברכים עיניו כהות דהשכינה שורה על ידיהן. ומבואר בדברי ה'אשכול' כדברי רש"י שגם בזה"ז אסור להסתכל בכהנים.

ואמנם מצינו באחרונים שכתבו ליישב את דברי רש"י ע"פ הזוהר (נשא קמ"ז) שגם בזמן הזה השכינה שורה ע"י הכהנים ולכן אסור להסתכל עליהם, ומה שנראה מלשון הגמ' שאיסור זה חל רק בזמן שהמקדש קיים, הכוונה שבזמן ביהמ"ק המסתכל - עיניו כהות, אבל יש איסור גם כשאין ביהמ"ק קיים (משכיל לאיתן).

 

[אוהב ספר]

הכוונה שבזמן ביהמ"ק המסתכל - עיניו כהות, אבל יש איסור גם כשאין ביהמ"ק קיים

לחץ כדי לכווץ...

וצריך ביאור גדר החילוק בזה