נשא ברכת כהנים - האם מותר לזר לעלות (1 צופה)

[אחד יחיד]

כה תברכו את בני ישראל

בגמ' שבת פרק כל כתבי קי"ח א"ר יוסי מעולם לא עברתי על דברי חבירי יודע אני שאין אני כהן ואילו אמרו עלה לדוכן הייתי עולה. פירוש, שהיה עולה ולא היה מברך, שלא היה עובר על איסור עשה דכה תברכו דאמר בפ' האשה שנתארמלה (כתובות פד:), רק שהיה חשש בעלייתו לדוכן כדאמר העומדים אחורי הכהנים אינם בכלל ברכה (סוטה לח:), דמראין בעצמן שאינן רוצים להיות מן המבורכין, ודוקא דלא אניסי, הא אניסי כמו עמי שבשדות הן בכלל ברכה עיין שילהי רה"ש ומס' סוטה (סוטה לח:), א"כ נראה דזר העולה לדוכן מראה בעצמו שאינו בכלל המבורכין וחסר ברכת כהנים, אבל כיון שמעולם לא עבר על דברי חבירו, ואם חבירו יאמרו לו עלה לדוכן הרי הוא אניס, ותו הוי בכלל ברכה, כיון שמה שהוא עלה לדוכן אין זה מצד שאינו חפץ בברכה, רק מצד צווי חביריו, וא"כ הוא בכלל ברכה, לכן עולה לדוכן, דאין בזה איסור. ודו"ק. (משך חכמה)

 

[בצ"ל]

א"כ נראה דזר העולה לדוכן מראה בעצמו שאינו בכלל המבורכין וחסר ברכת כהנים,

לחץ כדי לכווץ...

אינו מוכרח, דאפשר כיון שעולה לדוכן הוא ממילא אחורי הכהנים, אבל אם עלה ואינו אחורי הכהנים הרי הוא בכלל ברכה.

 

[אחד יחיד]

אינו מוכרח, דאפשר כיון שעולה לדוכן הוא ממילא אחורי הכהנים, אבל אם עלה ואינו אחורי הכהנים הרי הוא בכלל ברכה.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה חשש שלא יהיה לו מקום אלא רק מאחורי הכהנים.

 

[בצ"ל]

לכאורה חשש שלא יהיה לו מקום אלא רק מאחורי הכהנים.

לחץ כדי לכווץ...

ג"ז אינו מוכרח כלל דר' יוסי חשש על מה שלא יתברך, דאם ירצה ילך למנין אחר להתברך שם, וגם לא שמענו חיוב על ישראל לילך ולהתברך,
ועיקר מה שאומר הוא שיודע שאינו כהן, ואעפ"כ יכוף עצמו לדברי חביריו, ובפרט שיבוא לידי בושה, יעשה מה שיאמרו לו.

 

[אחד יחיד]

ג"ז אינו מוכרח כלל דר' יוסי חשש על מה שלא יתברך, דאם ירצה ילך למנין אחר להתברך שם, וגם לא שמענו חיוב על ישראל לילך ולהתברך,
ועיקר מה שאומר הוא שיודע שאינו כהן, ואעפ"כ יכוף עצמו לדברי חביריו, ובפרט שיבוא לידי בושה, יעשה מה שיאמרו לו.

לחץ כדי לכווץ...

מה שהבאתי הוא מדברי המשך חכמה, שביאר שזה היה חששו של ר' יוסי.