ברכת 'שחלק' בראיית גדולי ישראל (4 צופים)

[מחכה]

למה לא מצינו שמברכים 'שחלק' בראיית גדו''י?

 

[לב טוב]

למה לא מצינו

לחץ כדי לכווץ...

למה לא מצינו

 

[מחכה]

מן הדין היה שבכניסתם לכינוס או ארוע יברכו כולם או עכ''פ יאמרו זל''ז.
ובכלל לא ראיתי מי שיברך אצל אף אחד מאלף מגזר מלבד בארוע היסטורי אחד שהיה ועורר אצלי את השאלה

 

[מה ידידות]

לדעתי השאלה צריכה להיות אחרת:
מתי צריכים לברך 'ברוך שחלק מחכמתו'? ועל מי צריכים לברך ברכה זו? ברור הוא שלא מברכים אותה על כל ת"ח א"כ מהו הקריטריון על מי מברכים אותה ועל מי לא מברכים אותה, מהו הגדר של 'גדול בתורה' הראוי לברך עליו ברכה זו, כידוע עוד משנים קדמוניות שגדולי התורה עצמם קבעו רק על יחידים ממש שראויים לברך עליהם ברכה זו והשאלה כנ"ל מהו הגדר למי ומתי יכולים לברכו.
אני מביא דוגמאות מהסטייפלר שמראות שהדבר לא פשוט כלל ועיקר

 

[מה ידידות]

עוד דעות בענין ברכה זו

 

[מחכה]

וצע''ג אמאי אלו שאן לא נביאים הם עכ''פ'בני נביאים' לא מצינו שברכו גם בזה''ז

 

[אוהב ספר]

מלבד בארוע היסטורי אחד שהיה ועורר אצלי את השאלה

לחץ כדי לכווץ...

ידוע שהגרב''מ אזרחי זצ'''ל בירך על הגראי''ל זצוקלל''ה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כתב בשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' רל"ז) וז"ל, "עם כל זה אני נבוך מאד אם יש לברך בזה"ז על חכם בשם ומלכות, ולא שמעתי מרבותי מימי שהיו מברכים ברכה זו, אבל לא שמעתי אין ראיה וצל"ע" (יש להעיר שהוא היה תלמיד הנודע ביהודה). וכ"כ הערוך השלחן (סי' רכ"ד ס"ו) וז"ל, "וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר, לכן נמנעים עתה מברכה זו". וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' ל"ז או' ו'), וע"ע להגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (ח"א סי' נ"ד).
[וכ"כ רבים מגדולי ספרד, כידוע דחיישי טובא לספק ברכות, וכ"כ פתח הדביר (ח"ב סי' רכ"ד או' ו'), חסד לאלפים (שם סי"ב), יפב ללב (שם או' ה'), בן איש חי (ש"ר פר' עקב או' י"ג), כה"ח (סי' רכ"ד ס"ק י"ט), שו"ת ישכיל עבדי (ח"ה או"ח סי' כ"ה או' ג'), שו"ת יין הטוב (סי' מ"ח), ושו"ת אור לציון (ח"ב פמ"ו עמ' ש"י). וע"ע טהרת המים (מע' ב' או' כ"ו). ומאידך יש מגדולי ספרד שהורו לברך, וכ"כ הג"ר יוסף ידיד הלוי (תורת חכם סי' י"ב), וכן נקט בספר גדולות אלישע (ס"ק ג'), ברכת ה' (ח"ד עמ' ר"נ), הגר"ע יוסף (כדלהלן), והראש"ל הגר"מ אליהו (עי' שו"ת הרב הראשי או"ח א' עמ' תס"ט ואילך)].
אבל בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ה סי' ז') כתב שראה לרבנן קשישאי שבירכו. ובאמת, מסתימת כל הפוסקים משמע שיש לברך גם בזה"ז, וכן משמע מהטור שו"ע וכל הנו"כ (לבוש פרישה ב"ח ט"ז מג"א ע"ת א"ר כנה"ג גר"א ברכ"י פמ"ג רע"א מחצה"ש מאמ"ר מג"ג קיצור שו"ע) ואחרון אחרון חביב רבינו המשנ"ב. וכן דייק בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' י"ג), והוסיף שכנר' הגדר הוא שמקובל מבני הדור ומנוסה שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית ולומד בה לשמה. וכן הסיק הגר"ב שטרן בעל שו"ת בצל החכמה (הוב"ד בספר אהלך באמיתך פי"ד), וכן פסק בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' ט"ז) ובחזון עובדיה (הל' ברכות עמ' ת"ה).​

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וע"ע בספר דור המלקטים שהאריך בזה

 

[נחלים]

לענ"ד דעת גדו"י שאם יאמרו לברך אזי כל בחור יברך על רה"י שלו כל חסיד על אדמו"ר שלו ונמצא שם שמיים מתחלל

 

[אוהב ספר]

לענ"ד דעת גדו"י שאם יאמרו לברך אזי כל בחור יברך על רה"י שלו כל חסיד על אדמו"ר שלו ונמצא שם שמיים מתחלל

לחץ כדי לכווץ...

ובזמן חז''ל מה היה?
תלמידי רב בירכו על רב, תלמידי שמואל על שמואל וכו'