כתב בשו"ת תשובה מאהבה (ח"ב סי' רל"ז) וז"ל, "עם כל זה אני נבוך מאד אם יש לברך בזה"ז על חכם בשם ומלכות, ולא שמעתי מרבותי מימי שהיו מברכים ברכה זו, אבל לא שמעתי אין ראיה וצל"ע" (יש להעיר שהוא היה תלמיד הנודע ביהודה). וכ"כ הערוך השלחן (סי' רכ"ד ס"ו) וז"ל, "וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר, לכן נמנעים עתה מברכה זו". וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' ל"ז או' ו'), וע"ע להגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (ח"א סי' נ"ד).
[וכ"כ רבים מגדולי ספרד, כידוע דחיישי טובא לספק ברכות, וכ"כ פתח הדביר (ח"ב סי' רכ"ד או' ו'), חסד לאלפים (שם סי"ב), יפב ללב (שם או' ה'), בן איש חי (ש"ר פר' עקב או' י"ג), כה"ח (סי' רכ"ד ס"ק י"ט), שו"ת ישכיל עבדי (ח"ה או"ח סי' כ"ה או' ג'), שו"ת יין הטוב (סי' מ"ח), ושו"ת אור לציון (ח"ב פמ"ו עמ' ש"י). וע"ע טהרת המים (מע' ב' או' כ"ו). ומאידך יש מגדולי ספרד שהורו לברך, וכ"כ הג"ר יוסף ידיד הלוי (תורת חכם סי' י"ב), וכן נקט בספר גדולות אלישע (ס"ק ג'), ברכת ה' (ח"ד עמ' ר"נ), הגר"ע יוסף (כדלהלן), והראש"ל הגר"מ אליהו (עי' שו"ת הרב הראשי או"ח א' עמ' תס"ט ואילך)].
אבל בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ה סי' ז') כתב שראה לרבנן קשישאי שבירכו. ובאמת, מסתימת כל הפוסקים משמע שיש לברך גם בזה"ז, וכן משמע מהטור שו"ע וכל הנו"כ (לבוש פרישה ב"ח ט"ז מג"א ע"ת א"ר כנה"ג גר"א ברכ"י פמ"ג רע"א מחצה"ש מאמ"ר מג"ג קיצור שו"ע) ואחרון אחרון חביב רבינו המשנ"ב. וכן דייק בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' י"ג), והוסיף שכנר' הגדר הוא שמקובל מבני הדור ומנוסה שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית ולומד בה לשמה. וכן הסיק הגר"ב שטרן בעל שו"ת בצל החכמה (הוב"ד בספר אהלך באמיתך פי"ד), וכן פסק בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' ט"ז) ובחזון עובדיה (הל' ברכות עמ' ת"ה).