וירא בשכר שהאכיל אברהם את המלאכים זכו בניו למן (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקח חמאה וחלב (יח ח)

איתא בבבא מציעא פו: "אמר רבי חמא ברבי חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל, בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב זכו למן, בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן, בשכר יקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים. והקשו הריטב"א ומהרש"א שם, הרי בתענית ט. איתא דהמן היה בזכות משה רבינו והבאר בזכות מרים ועמוד הענן בזכות אהרן הכהן.

ובעיון יעקב שם כתב ליישב, דמצד אברהם אבינו לא היה מוכרח שיהיה השכר דוקא באותו הדור, ולזה שיזכו דוקא בני הדור ההוא גרמה זכותם של משה אהרן ומרים.

ונראה ליישב עוד לענין עמוד הענן, דשני עניינים נכללו בו, חדא שהועיל לבני ישראל מפני החמה והגשמים. ועוד שעמוד הענן הגן על ישראל מן האויבים, כמבואר בראש השנה ג. ויראו כל העדה כי גוע אהרן ונסתלקו ענני הכבוד ובא מלך ערד להלחם בישראל. וחלק זה של שמירה אינו שייך לשכר של אברהם אבינו, משום שבעמידתו עליהם לא היתה שמירה אלא רק לשרתם ולהועילם. וזה היה בזכות אהרן. ולכן כשמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד מודגש בתורה דבר זה שבאו להלחם שנסתלקה ההגנה, שזה מה שהיה בזכות אהרן.
​

◆ ◆ ◆​

במה שזכו ישראל למן בשכר שהאכיל אברהם אבינו את המלאכים, יש לפרש דזהו מדה כנגד מדה, כמו שאברהם אבינו האכיל את המלאכים אוכל של בני אדם, וכדאיתא בב"מ פו: הנ"ל שירדו מלאכי השרת למטה ואכלו לחם, כך זכו בניו לאכול אוכל של מלאכים, כדאיתא ביומא עה: לגבי המן, "לחם אבירים אכל איש" לחם שמלאכי השרת ניזונים ממנו.​

 

[שטייגניסט]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקח חמאה וחלב (יח ח)

איתא בבבא מציעא פו: "אמר רבי חמא ברבי חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל, בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב זכו למן, בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן, בשכר יקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים. והקשו הריטב"א ומהרש"א שם, הרי בתענית ט. איתא דהמן היה בזכות משה רבינו והבאר בזכות מרים ועמוד הענן בזכות אהרן הכהן.

ובעיון יעקב שם כתב ליישב, דמצד אברהם אבינו לא היה מוכרח שיהיה השכר דוקא באותו הדור, ולזה שיזכו דוקא בני הדור ההוא גרמה זכותם של משה אהרן ומרים.

ונראה ליישב עוד לענין עמוד הענן, דשני עניינים נכללו בו, חדא שהועיל לבני ישראל מפני החמה והגשמים. ועוד שעמוד הענן הגן על ישראל מן האויבים, כמבואר בראש השנה ג. ויראו כל העדה כי גוע אהרן ונסתלקו ענני הכבוד ובא מלך ערד להלחם בישראל. וחלק זה של שמירה אינו שייך לשכר של אברהם אבינו, משום שבעמידתו עליהם לא היתה שמירה אלא רק לשרתם ולהועילם. וזה היה בזכות אהרן. ולכן כשמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד מודגש בתורה דבר זה שבאו להלחם שנסתלקה ההגנה, שזה מה שהיה בזכות אהרן.
​

◆ ◆ ◆​

במה שזכו ישראל למן בשכר שהאכיל אברהם אבינו את המלאכים, יש לפרש דזהו מדה כנגד מדה, כמו שאברהם אבינו האכיל את המלאכים אוכל של בני אדם, וכדאיתא בב"מ פו: הנ"ל שירדו מלאכי השרת למטה ואכלו לחם, כך זכו בניו לאכול אוכל של מלאכים, כדאיתא ביומא עה: לגבי המן, "לחם אבירים אכל איש" לחם שמלאכי השרת ניזונים ממנו.​

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי בתורה תמימה הערות בראשית פרק יח הערה טו
וז"ל
עיין בתענית ט' א', א"ר יוסי ב"ר יהודה, באר ניתן לישראל בזכות מרים וכו', והקשה מהרש"א שם הא כאן מבואר שאברהם עוד זכה לזה, ומה שכתב לתרץ בזה, דבריו דחוקים כמו שנבאר אי"ה בפ' חקת. ונראה לומר דהכונה זכו לבארה של מרים שזכו למרים שבשבילה זכו לבאר, וקצור לשון הוא. וכהאי גונא צריך לפרש מ"ש בשכר חמאה וחלב זכו למן, ובשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן, אף על פי שבתענית שם מבואר שהמן ירד בזכות משה ועמוד הענן בזכות אהרן, אלא הכונה שבשכר מה שעשה אברהם זכו בניו למשה ולאהרן שבזכותם ירד להם המן ולוום ענני כבוד:

 

[שטייגניסט]

מעניין הלשון של היפה תואר שמות פרשה כה סימן ז בפרשת בשלח
וז"ל
ולמה לא אמרו שירה על המן. קשה מה טעם השאלה הזו אחר הדברים הקודמים. ושמא מפני שאמר שזכו ישראל ג"כ למן בזכות חק ומשפט כמו בבאר, הוא דקשה לו, כי לולי זה היה אפשר לומר שעל ידי שהמן לא היה בזכותם כלל, אלא בחסד עליון, וזכות אברהם ומשה, לא היו שמחים בו כל כך, כי לא ישמח האדם במה שינתן לו במתנה, כמו במה שירויח במעשיו, כמה שאמר [ירושלמי ערלה פ"א ה"ג] מאן דאכיל דלאו דיליה (בהיל) [בהית] לאסתכולי באפיה. אי נמי איפכא, דהוה סלקא דעתך שהבאר היה בחסד ה' לבד, ולכן אמרו שירה ושבח עליו, כעל כל אשר גמלנו ה', אבל המן היה בזכות משה או אברהם, ולכן אין חיוב שבח כל כך לה', אבל השתא דקאמר דתרוייהו בזכות חק ומשפט, קשה מה שאמר באר שאמרו עליו שירה:

 

[שטייגניסט]

ויתכן ישוב לכל הנ"ל ע"פ הבני יששכר מאמרי חודש סיון מאמר ב - ימי הגבלה
וז"ל
ב) מן ההר לאמר [שמות יט ג]. במדרש [שמו"ר פכ"ח א'] ז"ל, באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטורין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא אי אתם מתביישין הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו, אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם וכו', הוי ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו י"י מן ההר וכו' בזכות ההר, עכ"ל. הנה מהראוי להתבונן האיך ס"ד שיאמר הקדוש ברוך הוא למלאכים שזהו אברהם וזה היה משה,*) ועוד הנה התחיל שהיה קלסתר פניו דומה לאברהם ואח"כ אמרו שאמר הקדוש ברוך הוא למשה בזכות אברהם, ונראה לפרש דחדא מתורצת בירך חבירתה, דהנה נעמי כשנתנה עצה לרות וירדת הגורן [רות ג ג] דרשו חז"ל זכותי תרד עמך [רו"ר פ"ה י"ב], נראה דדרשו זה מן הקרי והכתיב דהכתיב הוא וירדתי והקרי וירדת ותרווייהו קשוט, כי זכות של נעמי הלך עמה והוה כמו שיעור קומתה ממש, הנה מבואר לך הזכות של האדם הוא ממש שיעור קומת האדם עצמו, דהנה נעמי אמרה וירדתי הגם שהיא היתה בביתה, הבן הדבר, ולפי"ז יונח לך גם בכאן, כיון שזכות אברהם עלה עם משה הנה היה שם קומת אברהם ממש, וי"י אלקים אמת אמר לא זהו שאכלתם אצלו, ולמשה הודיע אמתת הענין כי זכות אברהם עלה עמו והוא שיעור קומת אברהם ממש, הבן הדבר.