אמור גברא רבה – זהו המקיל סבל מישראל (3 צופים)

[התורה]

עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' (כג, טז). וברש"י ולא עד בכלל, והן ארבעים ותשעה יום.
מסופר על הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא זצ"ל שהיה ידוע בגודל ענוותנותו, שנפגש פעם עם הגאון רבי חיים עוזר רבה של וילנא, וביקש הגרח"ע ממנו שיאמר דבר תורה. הגה"ק מאוסטרובצא לא חיבב לומר סתם דבר חריפות, אך כשהפציר בו הסכים, ואמר איזה חידוש.
הגרח"ע התפעל מאוד מהחידוש וקרא: "הרי כבוד תורתו הוא גברא רבה אמיתי".
השיב לו הגה"ק מאוסטרובצא בעניוות ובבושת פנים: בזה עדיין לא די להיקרא גברא רבה.
שאלו רבי חיים עוזר אלא במה?
ענהו האוסטרובצער: בכך שמקילים הסבל מישראל, וראיה לדבר, ממאמרם ז"ל (מכות כב:) אמר רבא, כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בספר תורה כתיב (דברים כה, ג) "ארבעים יכנו", ואתו רבנן ובצרו חדא.
ולכאורה תמוה, שהרי אותו דבר אפשר ללמוד מספירת העומר, שבתורה נאמר "תספרו חמישים יום" וחכמינו העמידו רק על ארבעים ותשעה?
אלא שבספירה זה פשט טוב, אבל במלקות מקילים על ישראל, ולכן כשרוצים לדעת מיהו גברא רבה מביאים ראיה ממלקות.
גליון מחוברים​

 

[פנחס ע]

האם אין להקשות על זה ממש"כ שהאפיקורסים אומרים מאי אהנו לן וכו' שלא התירו לנו יונה וכדו'?
כמובן בכל הזהירות הנדרשת

 

[נסכא דר' אבא]

ענהו האוסטרובצער: בכך שמקילים הסבל מישראל, וראיה לדבר, ממאמרם ז"ל (מכות כב:) אמר רבא, כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בספר תורה כתיב (דברים כה, ג) "ארבעים יכנו", ואתו רבנן ובצרו חדא.
ולכאורה תמוה, שהרי אותו דבר אפשר ללמוד מספירת העומר, שבתורה נאמר "תספרו חמישים יום" וחכמינו העמידו רק על ארבעים ותשעה?
אלא שבספירה זה פשט טוב, אבל במלקות מקילים על ישראל, ולכן כשרוצים לדעת מיהו גברא רבה מביאים ראיה ממלקות.
גליון מחוברים​

לחץ כדי לכווץ...

מספרים שהגרח"ע ענה לו שבפס' כתוב שבעה שבועות תספר לך...

חשבתי שיפסיקו לספר את הסיפור הזה אחרי שגילו את הפדיחה, אני רואה שלא...

(איני מזלזל ח"ו באוסטרובצער כי לא מוכרח שהסיפור היה...).