קידושין גדר קנין בשואל (1 צופה)

[צריך ביאור]

הנה ידועה הגמרא בקידושין דף מז: אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו וביארו שם תוס' על אתר שכל מה שביקוע קונה זה לענין יכולת החזרה אבל לענין חיוב אונסין של השואל חיוב השואל חל משעת המשיכה והנה בריטב"א באותה סוגיא הקשה מדוע לפי רב הונא אין משיכה קונה ואם אין משיכה קונה מדוע ביקוע קונה והרי לא מצאנו בשום מקום קנין שנקרא בשם ביקוע? ותי' הריטב"א שאין קנין משיכה מועיל בדבר שהקונה אינו קונה קנין בגוף הדבר הנקנה ובשאלה כל מה שקונה השואל זה רק "תשמיש" כלשונו וכותב הריטב"א עוד שאין השואל קונה את החפץ אפילו לא לגוף לפירות משום שכל קנין גוף לפירות זה רק בדבר שהפירות יוצאים מהגוף עצמו אבל בחפץ אין השימושים יוצאים מתוך החפץ ולכך אין משיכה מועילה בשואל ומה שמועיל ביקוע זה תקנה דרבנן כדי שהמשאיל לא יוכל לחזור בו. ע"כ תורף דברי הריטב"א.
והנה יש לעיין לפי הריטב"א אם באמת אין לשואל קנין בחפץ עצמו אז מה כן יש לו ומה שהוא כתב שיש לו "תשמיש" ודאי שאין זה כפשוטו שהרי א"א למכור שימושים שהרי שימוש בפועל של חפץ זה רק מציאות איך מוציאים את מה שהחפץ מעמיד מהכח אל הפועל אבל ודאי שא"א אפשר למכור את זה וא"כ יש לעיין מה המשאיל משאיל לשואל ומה תוכן הקנין (אם יש) לשואל?
וחשבתי לומר בזה שהנה כידוע כל בעלות מלבד עצם הבעלות שיש לאדם על החפצים שיש לו מכח אותה בעלות נגזרים תוצאות והם נקראים-זכויות ואותם זכויות אינם נובעים מכח החפץ בעצמו אלא הם נובעים מכח הבעלות שיש לבעלים על החפץ והיא היא שמביאה לבעלים את הזכויות על החפץ והנה היה אפשר לומר שכאשר הבעלים משאיל את החפץ שלו לאחר אין הכוונה שאין הוא בעלים היום על אותו החפץ אלא שהוא נתן לאותו אדם את הזכות שהבעלות שלו מעמידה לו ולפי זה אפשר לבאר כמין חומר את דברי הריטב"א שמכיון שכל מה שהמשאיל נתן לשואל זה רק זכות שימוש וזכות השימוש היא לא מגיעה לבעלים בגלל שהחפץ מייצר את אותה זכות אלא זה נובע מכח הבעלות שלו על החפץ לכן א"א לקנות את אותה זכות במשיכה או בהגבהה משום שאין שייכות בין אותה זכות לחפץ המושאל אבל בביקוע חידשו רבנן שכאשר השואל מימש את הזכות שיש לו והא כבר החל בשימוש בחפץ בזה כבר אין המשאיל יכול לחזור בו מכיון שהיום כבר חלה השאלה בשלימות.

 

[עוזי ומגני]

יש למישהו מהרבנים ביאור ברור בענין זה?

לחץ כדי לכווץ...

דבריך כקילורין לעינים
כך גם אני הבנתי את דברי הריטב"א
רק האריכות היתרה בהסברת הסברא תגרום כאן לאי זהו ניקים להשתולל

 

[יחזקאל יחזקאלי]

זה לשון הרמב"ם פ"א משאלה ופקדון
השואל כלי מחבירו או בהמה סתם הרי המשאיל מחזירו בכל עת שירצה שאלו לזמן קצוב כיון שמשך וזכה אין הבעלים יכולין להחזירו מתחת ידו עד סוף ימי השאלה ואפילו מת השואל הרי היורשין משתמשין בשאלה עד סוף הזמן ודין הוא הלוקח קונה הגוף קנין עולם בדמים שנתן ומקבל מתנה קנה הגוף קנין עולם ולא נתן כלום והשוכר קנה הגוף לפירותיו עד זמן קצוב בדמים שנתן והשואל קנה הגוף לפירותיו עד זמן קצוב ולא נתן כלום כשם שהנותן כמוכר שאינו יכול לחזור בו לעולם כך המשאיל כמשכיר שאינו יכול לחזור בתוך הזמן הניח להם אביהם פרה שאולה ומתה אין חייבין באונסיה חשבו שהיא של אביהם טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול ואם הניח להם אביהם נכסים ומתה או שטבחוה משלמין את דמיה מנכסיו:

 

[צריך ביאור]

זה לשון הרמב"ם פ"א משאלה ופקדון
השואל כלי מחבירו או בהמה סתם הרי המשאיל מחזירו בכל עת שירצה שאלו לזמן קצוב כיון שמשך וזכה אין הבעלים יכולין להחזירו מתחת ידו עד סוף ימי השאלה ואפילו מת השואל הרי היורשין משתמשין בשאלה עד סוף הזמן ודין הוא הלוקח קונה הגוף קנין עולם בדמים שנתן ומקבל מתנה קנה הגוף קנין עולם ולא נתן כלום והשוכר קנה הגוף לפירותיו עד זמן קצוב בדמים שנתן והשואל קנה הגוף לפירותיו עד זמן קצוב ולא נתן כלום כשם שהנותן כמוכר שאינו יכול לחזור בו לעולם כך המשאיל כמשכיר שאינו יכול לחזור בתוך הזמן הניח להם אביהם פרה שאולה ומתה אין חייבין באונסיה חשבו שהיא של אביהם טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול ואם הניח להם אביהם נכסים ומתה או שטבחוה משלמין את דמיה מנכסיו:

לחץ כדי לכווץ...

ידועים הדברים שהרמב"ם חולק על שיטת הריטב"א בענין זה ולא באתי לבאר אלא רק את שיטת הריטב"א