- הודעות
- 464
- תודות
- 1,137
- נקודות
- 172
הנה ידועה הגמרא בקידושין דף מז: אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו וביארו שם תוס' על אתר שכל מה שביקוע קונה זה לענין יכולת החזרה אבל לענין חיוב אונסין של השואל חיוב השואל חל משעת המשיכה והנה בריטב"א באותה סוגיא הקשה מדוע לפי רב הונא אין משיכה קונה ואם אין משיכה קונה מדוע ביקוע קונה והרי לא מצאנו בשום מקום קנין שנקרא בשם ביקוע? ותי' הריטב"א שאין קנין משיכה מועיל בדבר שהקונה אינו קונה קנין בגוף הדבר הנקנה ובשאלה כל מה שקונה השואל זה רק "תשמיש" כלשונו וכותב הריטב"א עוד שאין השואל קונה את החפץ אפילו לא לגוף לפירות משום שכל קנין גוף לפירות זה רק בדבר שהפירות יוצאים מהגוף עצמו אבל בחפץ אין השימושים יוצאים מתוך החפץ ולכך אין משיכה מועילה בשואל ומה שמועיל ביקוע זה תקנה דרבנן כדי שהמשאיל לא יוכל לחזור בו. ע"כ תורף דברי הריטב"א.
והנה יש לעיין לפי הריטב"א אם באמת אין לשואל קנין בחפץ עצמו אז מה כן יש לו ומה שהוא כתב שיש לו "תשמיש" ודאי שאין זה כפשוטו שהרי א"א למכור שימושים שהרי שימוש בפועל של חפץ זה רק מציאות איך מוציאים את מה שהחפץ מעמיד מהכח אל הפועל אבל ודאי שא"א אפשר למכור את זה וא"כ יש לעיין מה המשאיל משאיל לשואל ומה תוכן הקנין (אם יש) לשואל?
וחשבתי לומר בזה שהנה כידוע כל בעלות מלבד עצם הבעלות שיש לאדם על החפצים שיש לו מכח אותה בעלות נגזרים תוצאות והם נקראים-זכויות ואותם זכויות אינם נובעים מכח החפץ בעצמו אלא הם נובעים מכח הבעלות שיש לבעלים על החפץ והיא היא שמביאה לבעלים את הזכויות על החפץ והנה היה אפשר לומר שכאשר הבעלים משאיל את החפץ שלו לאחר אין הכוונה שאין הוא בעלים היום על אותו החפץ אלא שהוא נתן לאותו אדם את הזכות שהבעלות שלו מעמידה לו ולפי זה אפשר לבאר כמין חומר את דברי הריטב"א שמכיון שכל מה שהמשאיל נתן לשואל זה רק זכות שימוש וזכות השימוש היא לא מגיעה לבעלים בגלל שהחפץ מייצר את אותה זכות אלא זה נובע מכח הבעלות שלו על החפץ לכן א"א לקנות את אותה זכות במשיכה או בהגבהה משום שאין שייכות בין אותה זכות לחפץ המושאל אבל בביקוע חידשו רבנן שכאשר השואל מימש את הזכות שיש לו והא כבר החל בשימוש בחפץ בזה כבר אין המשאיל יכול לחזור בו מכיון שהיום כבר חלה השאלה בשלימות.
והנה יש לעיין לפי הריטב"א אם באמת אין לשואל קנין בחפץ עצמו אז מה כן יש לו ומה שהוא כתב שיש לו "תשמיש" ודאי שאין זה כפשוטו שהרי א"א למכור שימושים שהרי שימוש בפועל של חפץ זה רק מציאות איך מוציאים את מה שהחפץ מעמיד מהכח אל הפועל אבל ודאי שא"א אפשר למכור את זה וא"כ יש לעיין מה המשאיל משאיל לשואל ומה תוכן הקנין (אם יש) לשואל?
וחשבתי לומר בזה שהנה כידוע כל בעלות מלבד עצם הבעלות שיש לאדם על החפצים שיש לו מכח אותה בעלות נגזרים תוצאות והם נקראים-זכויות ואותם זכויות אינם נובעים מכח החפץ בעצמו אלא הם נובעים מכח הבעלות שיש לבעלים על החפץ והיא היא שמביאה לבעלים את הזכויות על החפץ והנה היה אפשר לומר שכאשר הבעלים משאיל את החפץ שלו לאחר אין הכוונה שאין הוא בעלים היום על אותו החפץ אלא שהוא נתן לאותו אדם את הזכות שהבעלות שלו מעמידה לו ולפי זה אפשר לבאר כמין חומר את דברי הריטב"א שמכיון שכל מה שהמשאיל נתן לשואל זה רק זכות שימוש וזכות השימוש היא לא מגיעה לבעלים בגלל שהחפץ מייצר את אותה זכות אלא זה נובע מכח הבעלות שלו על החפץ לכן א"א לקנות את אותה זכות במשיכה או בהגבהה משום שאין שייכות בין אותה זכות לחפץ המושאל אבל בביקוע חידשו רבנן שכאשר השואל מימש את הזכות שיש לו והא כבר החל בשימוש בחפץ בזה כבר אין המשאיל יכול לחזור בו מכיון שהיום כבר חלה השאלה בשלימות.