ב"ב פ"ח
מי שעושה קניין בחפץ - החפץ נהיה שלו במובן ההלכה - אך עדיין הוא נקרא גזלן עד שישלם, נכון?
מדוע? - גזילה פירושה אדם הנוטל ממונו של חברו שלא כדין, וכי האי אינו נוטל את הממון שלא כדין - הוא רק בודק ועוסק בו, ומילתא דפשיטא היא שבאם סיכמו הסכם - על הזמן בו הלוקח יבדוק את המוצר שבא לרכשו - והוא ממשיך להחזיק בו, אזי הוא "גזלן" לכל הנהגותיו עד שלא ישלם ישנו תוס' בב"מ [מב, ב;] שבאותו הזמן הוא שומר חינם, והגם שלא קיבל על עצמו שום חובת שמירה.
 
מדוע? - גזילה פירושה אדם הנוטל ממונו של חברו שלא כדין, וכי האי אינו נוטל את הממון שלא כדין - הוא רק בודק ועוסק בו, ומילתא דפשיטא היא שבאם סיכמו הסכם - על הזמן בו הלוקח יבדוק את המוצר שבא לרכשו - והוא ממשיך להחזיק בו, אזי הוא "גזלן" לכל הנהגותיו עד שלא ישלם ישנו תוס' בב"מ [מב, ב;] שבאותו הזמן הוא שומר חינם, והגם שלא קיבל על עצמו שום חובת שמירה.
זה רק כשסיכמו על זמן, אבל כאן מדובר שהוא פשוט הגיע לחנות והתחיל לבדוק, אז לפי זה אני שואל האם זה שהוא עשה קניין זה הופך את החפץ לשלו בעצם העניין אבל הוא עדיין נקרא גזלן?
 
זה רק כשסיכמו על זמן, אבל כאן מדובר שהוא פשוט הגיע לחנות והתחיל לבדוק, אז לפי זה אני שואל האם זה שהוא עשה קניין זה הופך את החפץ לשלו בעצם העניין אבל הוא עדיין נקרא גזלן?
מדוע? - גזילה פירושה אדם הנוטל ממונו של חברו שלא כדין, וכי האי אינו נוטל את הממון שלא כדין - הוא רק בודק ועוסק בו, ומילתא דפשיטא היא שבאם סיכמו הסכם - על הזמן בו הלוקח יבדוק את המוצר שבא לרכשו - והוא ממשיך להחזיק בו, אזי הוא "גזלן" לכל הנהגותיו עד שלא ישלם ישנו תוס' בב"מ [מב, ב;] שבאותו הזמן הוא שומר חינם, והגם שלא קיבל על עצמו שום חובת שמירה.
לכאו' ודאי שאינו נחשב לגזלן, כיון שהיה א"כ עובר בלאו של איסור גזילה בכל קנייה ויפסל לעדות ולא שמענו ענין זה כלל, וא"כ ברור שהוי צורת המקח, בדיוק כמו שאדם אשר חייב לחברו ממון אינו נחשב לגזלן [בהלואה], כמו"כ אדם אשר אינו מקיים את חלקו בעסקה אינו נחשב לגזלן אלא רק כא' שאינו מקיים את חובו, אשר יש לו לשני תביעה ע"כ אך לידי גזלן לא הגיע,
יש לשים לב שגזלן הוא דוקא אותו שלוקח מחבירו שלא כדין, והגמ' בב"ק מגדירה אותו בדוקא שהממון הגיע לרשותו איסור [עד כדי ששומר יצטרך ליצור משהו בכדי להפוך לגזלן יעו' במרובה ואכ"מ],
אמנם יעו' בסוגיות במרובה שהאריכו האחרו' לדון האם כ"א שאינו משלם הלואה יש בו שייכות לגזלן, והעלו דברים מחודשים עד למאד, ודו"ק.
 
לכאו' ודאי שאינו נחשב לגזלן, כיון שהיה א"כ עובר בלאו של איסור גזילה בכל קנייה ויפסל לעדות ולא שמענו ענין זה כלל, וא"כ ברור שהוי צורת המקח, בדיוק כמו שאדם אשר חייב לחברו ממון אינו נחשב לגזלן [בהלואה], כמו"כ אדם אשר אינו מקיים את חלקו בעסקה אינו נחשב לגזלן אלא רק כא' שאינו מקיים את חובו, אשר יש לו לשני תביעה ע"כ אך לידי גזלן לא הגיע,
יש לשים לב שגזלן הוא דוקא אותו שלוקח מחבירו שלא כדין, והגמ' בב"ק מגדירה אותו בדוקא שהממון הגיע לרשותו איסור [עד כדי ששומר יצטרך ליצור משהו בכדי להפוך לגזלן יעו' במרובה ואכ"מ],
אמנם יעו' בסוגיות במרובה שהאריכו האחרו' לדון האם כ"א שאינו משלם הלואה יש בו שייכות לגזלן, והעלו דברים מחודשים עד למאד, ודו"ק.
ציטוט :נתיבות המשפט ביאורים סימן קצ ס"ק ז ועוד נראה דבזה לא בעינן שיהיה עייל ונפיק אזוזי ביומו, רק כיון שתובע מעות והלוקח טוען שאין לו יכול המוכר לבטל המקח. וכן מוכח באה"ע סימן ק"כ בחלקת מחוקק ס"ק ה' ובית שמואל ס"ק ג' דאם לא פרע לו הוי הגט גזל בידו, אלמא דכשלא נתן מעות לא אמרינן דהוי המעות כחוב עליו, רק שהמקח בטל לגמרי כשאינו נותן מעות והמקח כגזל בידו, וכן כתב ג"כ בעל מחנה אפרים [הלכות קנין מעות סי' י"ב].

כפי הבנתי מבואר כאן שכשאדם מקנה לעצמו חפץ בחנות זה טבעי - החפץ נהפך להיות שלו, ורק כשהמוכר יטען מעות והלוקח לא נותן לו מעות אז החפץ נחשב שהוא גזול אצלו,
מה שלא מובן לי: האם בקניינים צריך שגם המוכר יקנה? (י' עם פתח) ע"פ המתבאר נראה שלא,
2. במקרה שהקונה הגביהה חפץ והמוכר לא טוען כסף האם כל זמן שהמוכר לא טען כסף זה לא נחשב גזול?
3. כפי המתבאר כאן מובן שהמקרה מדבר שהקונה הראה למוכר שהוא הגביהה, ואם הלוקח הגביהה משהו בלי שהמוכר יודע מזה ויצא מהחנות עם החפץ, האם החפץ נחשב גנוב? (למרות שהוא חושב לשלם עליו?)
4. האם רק כשהלוקח טוען שאין לו מעות זה נחשב שהחפץ גזול אצלו, או גם שהוא טוען להד"ם, שילמתי כבר, או כל טענה אחרת זה נחשב שהחפץ באותה שנייה גזול אצלו?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון