המגיד משנה בהלכות חמץ ומצה (פ"ו ה"ז) כתב:

"אבל מ"ש או שגזלה הוא בירושלמי (חלה פ"א ה"ה) תני מצה גזולה אסור לברך עליה א"ר אושעיא על שם ובוצע ברך נאץ ה' הדא דתימר בתחלה אבל בסוף דמים הוא חייב לו. ר"י אמר אין עבירה מצוה ר' יוסי אמר אין מצוה עבירה א"ר אילא אלה המצות אם עשיתן כמצותן הרי הן מצות ואם לאו אינן מצות ע"כ. אבל ראיתי מי שכתב ממה שאמרו אבל בסוף דמים הוא חייב לו ש"מ מצה גזולה יוצא בה בדיעבד דהא לא כתיב מצתכם ע"כ".
 
המגיד משנה בהלכות חמץ ומצה (פ"ו ה"ז) כתב:

"אבל מ"ש או שגזלה הוא בירושלמי (חלה פ"א ה"ה) תני מצה גזולה אסור לברך עליה א"ר אושעיא על שם ובוצע ברך נאץ ה' הדא דתימר בתחלה אבל בסוף דמים הוא חייב לו. ר"י אמר אין עבירה מצוה ר' יוסי אמר אין מצוה עבירה א"ר אילא אלה המצות אם עשיתן כמצותן הרי הן מצות ואם לאו אינן מצות ע"כ. אבל ראיתי מי שכתב ממה שאמרו אבל בסוף דמים הוא חייב לו ש"מ מצה גזולה יוצא בה בדיעבד דהא לא כתיב מצתכם ע"כ".
לא לכך כוונתי.
 
פִּתָרוֹן
נפלא!
ומן הסתם כת"ר ידע גם להביא את המקורות...
במ"ב (סי' תנ"ד ס"ק י"ז) כתב שאף מותר לו (למקבל) לברך עליה.
אגב מרנא שה"ת זיע"א בשונה הלכות מעיר על המ"ב מסימן יא ס"ק ל' שהביא דעת האחרונים להחמיר לא לברך על חוטי ציצית שקיבלם מגזלן לאחר יאוש.
 
במ"ב (סי' תנ"ד ס"ק י"ז) כתב שאף מותר לו (למקבל) לברך עליה.
אגב מרנא שה"ת זיע"א בשונה הלכות מעיר על המ"ב מסימן יא ס"ק ל' שהביא דעת האחרונים להחמיר לא לברך על חוטי ציצית שקיבלם מגזלן לאחר יאוש.
והוא (או מישהו אחר) מתרץ משהו?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון