ויצא גזר הקב"ה לארי שיהיה טורף ואוכל מצאנו של לבן בכל יום (1 צופה)

[געגועים]

וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי וכו' טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה

במדרש רבה מובא דבר פלא: אנכי אחטנה, אני הייתי חוטא על הארי, שכך גזר הקב"ה לארי שיהיה טורף ואוכל מצאנו של לבן בכל יום.

אולי יובן בהקדים דבר חידוש שכתב החתם סופר לבאר מה שאמר יעקב "ואילי צאנך לא אכלתי", שהיה מנהג אבותינו לאכול ביום עקידת יצחק ראש איל לזכר העקידה, וכל העשרים שנה שהיה יעקב בבית לבן לא קנה מאילי לבן לקיים מנהגו לאכול איל, מפני החשד.

וזהו אפשר הסמיכות "ואילי צאנך לא אכלתי" - ולכן גזר הקב"ה על הארי שיאכל אילי צאנך שלא אכלתי בגללך [דוגמת המעשה המובא בגמרא (שבת קיט:) שהארי אכל את העגל שהיה צריך לאוכלו במוצאי שבת בסעודת מלוה מלכה, עיי"ש], ובכל זאת "אנכי אחטנה" - הייתי חוטא על הארי ולא נתתיו לקיים מצות בוראו לטרוף אילי צאנך.​