"גיטו וידו" (2 צופים)

[יש קונה עולמו]

לגבי גיטו וידו באים כאחד הגם שיד עבד כיד רבו (עז:), וכמו"כ מצינו בכלי שרת שעבודתן מחנכתן. ולכן בירושלמי, ביומא (ג, ו), אמרינן, דכלי המנחות מתקדשים ע"י "באים כאחד". פירוש, שהרי כידוע הדין הוא דאין המנחה מתקדשת בקדושת הגוף אלא כשנכנסת לכלי שרת הקדוש בקדושת הגוף. ומאידך, כלי השרת אינו מתקדש בקדושת הגוף רק על ידי עבודת המנחה, כשמכניסים לתוכו מנחה הקדושה בקדושת הגוף. ולכאורה, כיצד הדבר יכול להתחיל להיעשות, הלא טרם הכלי קדוש, ואם כן כיצד יקדש את המנחה - אלא שלגבי כלי המנחות אמרינן כי הם מתקדשים על ידי "באים כאחד" כדאיתא התם "כאחד הם קדושים ומקדשים". והנה, נקטו הפוסקים (ראה קצה"ח ס' ר' ס"ק ה' ועוד) על המקנה לחברו נכס בקניין שטר, לא יכול המקנה להניח את השטר בנכס כ"ביתו ורשותו באים כאחד". דממ"נ, בטרם זכה הקונה בבית -הבית אינו "רשותו" ומאידך בטרם הגיע השטר לרשות הקונה לא זכה בבית. וכיצד הדבר יתחיל. וקשה, מאי שנא: בין: גט שחרור דמהני ביה "גיטו וידו באים כאחד". ובין חינוך כלי שרת במנחה דמהני ביה "כאחד הם קדושים ומתקדשים" לבין קניין קרקעות דפשיטא בפוסקים דלא מהני בהו "ביתו ורשותו באים כאחד" – משום שאין הדבר יכול להתחיל. ומה שתירץ שם הקצות לא יעזור אחרי הירו' הנ"ל???

זו שאלה שנשאלה כבר בכמה מפ' ואשמח לתשובות הלומדים מדעתם הרחבה

עיון בקיאות

 

[שלוות העמל]

הקצות החושן (ר') תירץ שאין כזה דבר שיחול המסובב לפני הסיבה, שלא יתכן שאשה תזכה בגט מכיון שאין לה יד,
ולכן הכריח שאין בגט עניין שתזכה אלא לתת בידה וזה פועל את הקניין והיכולת לקנות כאחד, דהיינו שנאמר בתורה שנתינת הגט מועילה לעשות את הבאין כאחד,

במנחות זה אפילו לא קשה, כיוון שפשוט הוא שברגע שאני שם את המנחה בכלי שרת לצורך עבודה - ויש בזה עבודה, ממילא מתקדש הכלי וממילא מתקדשת המנחה, יש כאן סיבה מוקדמת שתפעל את שני הדברים והיא העבודה שאני עושה עם המנחה והכלי, וכעין נתינת גט.