פורים גנב כסף המיועד למתנות לאביונים עבורו (1 צופה)

[עוזי ומגני]

ראובן שם ביום הפורים מעטפה עם 200 שקלים בחליפתו, לתת לשמעון ידידו האביון מבית הכנסת,
לאחר התפילה הוריד את חליפתו ללמוד, והניח בצד, ולאחר הלימוד כשבא ללבוש חליפתו, מגלה שהמעטפה נעלמה.
מבדיקה שערך במצלמות בית הכנסת, ראה ששמעון האביון גנב מחליפתו את המעטפה, שהיה אמור לקבל בעוד כמה דקות..
הסתפק ראובן האם מהני למחול על הגניבה כדי לצאת בכך במצוות מתנות לאביונים?
מה דעת חו"ר הפורום.

 

[חד מבתראי]

כמדומה שראיתי בשו"ת 'אחת שאלתי' שדן בזה (לא בצחוק!).

 

[חד מבתראי]

כמדומה שראיתי בשו"ת 'אחת שאלתי' שדן בזה (לא בצחוק!).

לחץ כדי לכווץ...

מצאתי.
'שו"ת' אחת שאלתי ח"ה, עמ' 120.
שדן בנידו"ד, והסיק שלא יצא מב' טעמים:
א', דלא מהני נתינה ע"י מחילה, שאין כאן נתינה.
ב', דהתקנה הייתה על 'מתנה' ולא על 'גניבה', וכדאשכחן (חולין קלג.) "ונתן ולא שיטול עצמו" וה"ה בנידו"ד.
והוסיף בזה לקח מוסר הרבה, בעניין אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ועד שיה באיסור יטלנה בהיתר וכו וכו'.

 

[אברך מישיבת מיר]

ראיתי נושא דומה אבל הם אותם סברות (לוקח העני מעצמו)
מצינו בענין צדקה, דאפילו מצא העני מעות ברה"ר ונהנה בה, דיוצא ידי חובת מצות צדקה, כדאיתא בתורת כהנים (ויקרא פ"ה פי"ז) היתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה הימנו ומצאה העני ונתפרנס בה הרי הקדוש ברוך הוא קובע לו ברכה, וכן ברש"י (פ' תצא כ"ד י"ט) מהספרי שם. ובפשוטו משמע דקיים על ידי זה מצות צדקה. והנה אם איבד סלע ומצאו עני איך קיים מצות צדקה, הלא כיון דליכא כונה ממילא הוי כאילו לא עשה מעשה מצוה. וע"כ מוכח דבצדקה אין עיקר המצוה בעצם הנתינה, אלא במה שהעני נהנה מממונו, ומצד הנותן לא בעינן מעשה, ולכן קיים מצות צדקה אף בלא נתינה דידיה, כיון דעכ"פ העני נהנה מנכסיו.
וכתב בשו"ת להורות נתן (ח"ג ל"ז) דבמתנות לאביונים לא יצא ידי חובה בכהאי גוונא, דבמתנות לאביונים בעינן נתינה, והכא דלא הוה נצתינה לא יצא, אכן נראה דאי מתנות לאביונים הוה מדין צדקה ודאי יצא ידי חובתו בזה.
אכן לבסוף כתב הלהורות נתן דהמגיה בשו"ת אבני נזר (חו"מ סי' מ"ט) כתב דבמצא העני ומתפרנס בה, אולי אין זה עיקר מצוה אלא שמ"מ מתברך עליה, ע"ש.

 

[עוזי ומגני]

מצאתי.
'שו"ת' אחת שאלתי ח"ה, עמ' 120.
שדן בנידו"ד, והסיק שלא יצא מב' טעמים:
א', דלא מהני נתינה ע"י מחילה, שאין כאן נתינה.
ב', דהתקנה הייתה על 'מתנה' ולא על 'גניבה', וכדאשכחן (חולין קלג.) "ונתן ולא שיטול עצמו" וה"ה בנידו"ד.
והוסיף בזה לקח מוסר הרבה, בעניין אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ועד שיה באיסור יטלנה בהיתר וכו וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

משם לקחתיהו
הבאתי כאן לנידון
משום שלא הבנתי את דבריו,
א. לכאו' יש חילוק בין מחילת הלוואה למחילת גניבה, הלוואה להוצאה ניתנהואין כאן משהו מסוים שחייב לו , גניבה לא להוצאה ניתנה, [אמנם בשטר של מאתיים יתכן שכל חיובו ממון, ואין כאן דבר בעין של ראובן, והוי כמו להוצאה ניתנה.]
ב. מה שכתוב שם ונתן ולא שיטול מעצמו, הינו שאסור לכהן לקחת, אבל לא כתוב שם שלא יצא יד"ח נתינה במחילת הטו"נ, וגם הכא כו"ע מודים שאם נטל מעצמו חייב להשיב, ואינו יכול ליטול מעצמו, אולם דלמא במחילה של הבעין שחייב לו, יצא יד"ח מתנות לאביונים.

 

[עוזי ומגני]

דבמתנות לאביונים לא יצא ידי חובה בכהאי גוונא, דבמתנות לאביונים בעינן נתינה, והכא דלא הוה נצתינה לא יצא, אכן נראה דאי מתנות לאביונים הוה מדין צדקה ודאי יצא ידי חובתו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

התם לא חייב להשיב אבל הכא חייב להשיב

 

[חד מבתראי]

ב. מה שכתוב שם ונתן ולא שיטול מעצמו, הינו שאסור לכהן לקחת, אבל לא כתוב שם שלא יצא יד"ח נתינה במחילת הטו"נ, וגם הכא כו"ע מודים שאם נטל מעצמו חייב להשיב, ואינו יכול ליטול מעצמו, אולם דלמא במחילה של הבעין שחייב לו, יצא יד"ח מתנות לאביונים.

לחץ כדי לכווץ...

בנוגע לא', גם אני פקפקתי בזה.
בנוגע לב', סו"ס הנתינה הייתה שלא כתיקונה, ולא זה תקחז"ל.

 

[עוזי ומגני]

בנוגע לב', סו"ס הנתינה הייתה שלא כתיקונה, ולא זה תקחז"ל.

לחץ כדי לכווץ...

מה"ת שזה לא כתיקונה
לתת באשראי זה גם לא כתיקונה?