חידה בתלמוד וחז"ל - דיבור למסכת בנוכח | אוצר החידות חידה בתלמוד וחז"ל - דיבור למסכת בנוכח | אוצר החידות
אמרו להם מה שמך אמרה להם חגיגה שמי וכו' מיד ידעו שמסכת חגיגה הייתה
-מנורת המאור חלק ג' בשם התנחומא
רעיון יפה, אבל שם לא ידעו שהיא מסכת כשדברו אליה, כוונתי באופן שדברו למסכת ממש בידיעה שהיא מסכת
וגם דאינו נמצא בחז"ל לפנינו ממש
 
איזה מסכת מצאנו בחז"ל שדברו אליה בלשון נוכח?
הון עשיר מסכת כלים פרק ל משנה ד
אמר ר' יוסי אשריך. מלכה העליונה הממונת על מסכת כלים, כמשאז"ל (שהש"ר פ"ו ב) ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, כי באמת על כל אחת ואחת ממונה מלאך אחד, כמבואר בזהר ויקהל (דף רו ב) על ג"ן פרשיות.
 
הון עשיר מסכת כלים פרק ל משנה ד
אמר ר' יוסי אשריך. מלכה העליונה הממונת על מסכת כלים, כמשאז"ל (שהש"ר פ"ו ב) ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, כי באמת על כל אחת ואחת ממונה מלאך אחד, כמבואר בזהר ויקהל (דף רו ב) על ג"ן פרשיות.
כבר כתב הרב @בר איהו :
אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה - סוף כלים.
 
איזה מסכת מצאנו בחז"ל שדברו אליה בלשון נוכח?
יש באחרונים

ערוך לנר מסכת סוכה דף נו עמוד ב
ובזה יתבאר שמי שיושב בסוכה שסכך שלה גבוה מעשרים דומה למי שעושה מעשה המצות בלא יראת ד' או בלא מדת הבטחון או בלא ענוה ונקרא צדיק שאינו גמור ואמרינן בברכות (דף ז') צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור ואמרינן בגמרא שכר מצות בהאי עלמא ליכא ומה שאוכל הצדיק בעה"ז הוא פרי המצות מאותן שנאמר עליהם שאדם אוכל פירותיהן בעה"ז והקרן קיימת לעה"ב ובזה יפורש הפסוק אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו יאמר אם ראיתם צדיק כי טוב לו אל תחשבו כי ישתלם לו שכרו בעה"ז אבל תאמרו כי רק פרי מעלליהם יאכלו ומלשון יאכלו דרש שגם אחרים יאכלו בזכותם עמהם אמנם זה דוקא בצדיק גמור שטוב לו. ולכן נסיים אשריך מסכת סוכה שנכנסת בסוכה שגבוה למעלה מעשרים אמה שמרמז על מעשה הצדיק שאינו גמור שנחסר ממנו יראה או בטחון או ענוה ויצאת באמרו צדיק כי טוב שמדבר בצדיק גמור שטוב לו וטוב לשכנו בעה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא:
 
איזה מסכת מצאנו בחז"ל שדברו אליה בלשון נוכח?
אולי זכתה לזה כדלהלן
תפארת ישראל - בועז מסכת מכות פרק ג אות ג
(ג) אמנם לפמ"ש תוס' [ב"ק דצ"ד ב] דהמשניות היו קודם רבי, רק רבי סדרן. וכן מוכח לע"ד במ"ק [די"א א] דקאמר כאן קודם גזירה וכו'. א"כ נשנת המשנה קודם יוחנן כוה"ג שגזר הגזירה, והוא עצמו הי' חי זמן רב קודם רבי. וכ"כ א"ר יוסי שחי זמן רב קודם רבי אשריך כלים שיצאת בטהרה, א"כ כל מסכת כלים כבר סדורה היתה בימיו. וכ"כ אמרי' [ע"ז די"ד ב'] גמירי דע"ז דאא"עה ת' פרקי הוה. אלמא שהמשניות כבר היו סדורות בלשונן, רק רבי סדרן בפרקים, ובסדורן זא"ז. ומ"כ דכל משנה שאין בה מחלוקת כך היתה מסורה בלשונה וכהווייתה ממשרע"ה. ומה"ט אמרי' פרק איזה מקומן בכל יום מדאיין שם שום חולק, כך נמסרה לנו בלשונה ממשע"ה מפי הגבורה, א"כ מה"ט נ"ל דשפיר נקט התם והכא קלעים, משום דבימי משרע"ה רק קלעים היו. כך נלפע"ד:
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ב כתב וז"ל:
אם...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון