- הודעות
- 39
- תודות
- 161
- נקודות
- 43
לט לב. ותכל כל עבודת משכן אהל מועד.
המקור של דין לבוד הוא מהלכה למשה מסיני, כך מבואר בסוכה ה' ע''ב: שיעורין, חציצין, מחיצין הלכה למשה מסיני.
והנה המאירי בעירובין מביא בשם רב האי גאון שיש לזה מקור מהמשכן. סתם ולא פירש מהיכן.
רבי שמחה זיסל ברוידא זצ''ל ר''י חברון בפירושו למאירי הנ''ל מביא חשבון יפה להבנת הענין:
אורך 2 יריעות המשכן היה שמונה ועשרים אמה כל אחד, דהיינו 168 טפחים. 2 יריעות המשכן היו מחוברים בחמישים קרסי זהב.
נמצא, שהיו 49 רווחים בין כל הקרסים יחד (בין 4 אצבעות יש 3 רווחים). עובי כל קרס,
מבואר בברייתא דמלאכת המשכן, היה חצי טפח. נמצא כל הקרסים יחד היה עוביים 25 טפחים.
אם נחשב את כל הרווחים שהיו בין כל הקרסים יחד, נחלק אותם בין כל ה49- רווחים,
נמצא 2.9 טפחים לכל רווח, וכתוב בפסוק 'והיה המשכן אחד',
הרי לנו שאף כשיש רווח של עד 3 טפחים, עדיין הוא נקרא ' אחד',
הרי לנו מקור לדין לבוד מהתורה.
המקור של דין לבוד הוא מהלכה למשה מסיני, כך מבואר בסוכה ה' ע''ב: שיעורין, חציצין, מחיצין הלכה למשה מסיני.
והנה המאירי בעירובין מביא בשם רב האי גאון שיש לזה מקור מהמשכן. סתם ולא פירש מהיכן.
רבי שמחה זיסל ברוידא זצ''ל ר''י חברון בפירושו למאירי הנ''ל מביא חשבון יפה להבנת הענין:
אורך 2 יריעות המשכן היה שמונה ועשרים אמה כל אחד, דהיינו 168 טפחים. 2 יריעות המשכן היו מחוברים בחמישים קרסי זהב.
נמצא, שהיו 49 רווחים בין כל הקרסים יחד (בין 4 אצבעות יש 3 רווחים). עובי כל קרס,
מבואר בברייתא דמלאכת המשכן, היה חצי טפח. נמצא כל הקרסים יחד היה עוביים 25 טפחים.
אם נחשב את כל הרווחים שהיו בין כל הקרסים יחד, נחלק אותם בין כל ה49- רווחים,
נמצא 2.9 טפחים לכל רווח, וכתוב בפסוק 'והיה המשכן אחד',
הרי לנו שאף כשיש רווח של עד 3 טפחים, עדיין הוא נקרא ' אחד',
הרי לנו מקור לדין לבוד מהתורה.