אני לא בטוח שזה עיקר דינו של הרשב"א. הרשב"א אומר ששני פירות שברכתם שווה. כגון תפוח (לא חשוב) ואגוז (חשוב), אם בירך על התפוח בסתמא, אינו בדין שיפטר החשוב בדרך גררא.
הרשב"א כתב את דינו:
ומיהו אפילו לת"ק דהתם דאמר דפרפרת פוטר מעשה קדרה הכא לא פטר אלא במתכוון לפטור את הזית, אבל בלא מתכוון לא דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררה אלא דרך כונה.
המשפט הנ"ל מדבר במי שהקדים פרי סתם למין שבעה שלא כדין. והמשך דבריו:
והיינו נמי טעמא דההיא דהא משמע אפילו לת"ק פרפרת שהיא חשובה פטרה מעשה קדרה, אבל מעשה קדרה לא פטר את הפרפרת.
באופן זה ג"כ הקדים מעשה קדרה שאינו פת הבאה בכסנין לפרפרת שיש לה דין פת וצריך להקדימה.
כך שעיקר דינו של הרשב"א הוא במי שהקדים את זה שהיה עליו לאחר.
השאלה היא האם מה שהרשב"א הוסיף בסוף:
ולפי פירוש זה אם היה אוכל תפוחים ובירך עליהן ואח"כ הביאו לפניו אגוזים אם התפוחים חביבים לו יותר פוטר את האגוזים בגררת ברכת התפוחים אבל אם אינן חביבים אינן פוטרין את האגוזים אלא א"כ נתכוין להם מתחלה, כנ"ל.
מדבר במקרה חדש, שאין לאגוזים דין קדימה, ובכל אופן אין התפוחים פוטרים כי אינם חשובים בעצם.
או שמא גם כאן הוא מדבר באופן שהיה עליו להקדים את האגוזים כי הם חביבים, אבל אם הם לא חביבים, התפוחים פוטרים גם אם הם פחות חשובים.

אולם המחבר בסימן רו ס"ה פסק, שאפי' בסתמא שלא היה דעתו לפטור בהדיא, והביאו לו מאותו המין, או מין אחר שברכתו שווה, אינו מברך.
וכאן לא שייך את הרשב"א בגלל שאינו חשוב, אלא שניהם רצויים ויפים.
מלבד מה שהקשו עליו רבות, שם ודאי שמדובר באופן שאין לאחד מהם דין קדימה, וגם אין אחד חשוב מהשני כלל, דומיא דאותו מין עצמו. וממילא אין שום ראיה.

כתיבה וחתימה טובה!
שיאירו לך שבילי התלמוד, שנת שפע וישועה, ברכה והצלחה.
 
בדיני ברכות בפרט,
אי אפשר להביא ראיה מעמך בית ישראל,
כי אם מאלו שלמדו את הענין.
כי מי שלא, בדרך כלל לא מעלה בדעתו שיכול להיות בזה שאלה.
ואלו שלמדו, הרי מסתבכים...
כתיבה וחתימה טובה!
שנה של שפע, ברכה, חידושי תורה, ופנימיות היהודי הפנימי תקרין עליו מבחוץ...
צודק ב100 אחוז.
עכ"פ זהו לימוד זכות למי שאינו מברך.
אאחל גם למר כוח"ט לשנה טובה ומתוקה
והאיש החסיד היה
יתקרא שמו חסיד הוה ויהיה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון