פסח, חודש ניסן דיני ברכת האילנות (1 צופה)

[אחד יחיד]

כל ההלכות המובאות באשכול נלקטו בעלון 'מים חיים'.

א. ברכת האילנות מברכים לאו דוקא בחודש ניסן, אלא כל שרואה הלבלוב בפעם הראשונה (מ"ב סי' רכו ס"ק א) ולכתחילה יברך בחודש ניסן (דברי שי"ח גליון 111 מהגר"ח קניבסקי ע"פ ברכ"י, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי דע"פ קבלה יש לברך בניסן) ואם לא בירך בניסן, יכול לברך גם אחר ניסן כל עוד שלא גדלו הפירות. (פוסקים ע"פ ערוה"ש ועוד)

 

[אחד יחיד]

ב. אפשר לברך ברכה זו אפי' אחר שנפל הפרח, עד שגדלו הפירות כל צרכן שיכול לברך עליהם שהחיינו. אבל אם כבר גדלו הפירות כל צרכן עד שיכול לברך עליהם שהחיינו, שוב אינו יכול לברך (מ"ב רכו ד)

 

[אחד יחיד]

ג. אם יש כבר באילן פירות שגדלו כל צרכן, אבל עדיין יש לבלוב ופרחים באותו אילן, שפיר יכול לברך על אילן זו (הערת הגר"ח קניבסקי על ספר מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

ד. אם לא בירך פעם ראשונה אפשר לברך אח"כ, ואינו כמו שאר ברכות הראיה (מ"ב שם ס"ק ה ועי' ביאוה"ל סי' ריח)

 

[אחד יחיד]

ה. זריזים מקדימים למצות לברך ברכה זו כבר בר"ח ניסן (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)

 

[אחד יחיד]

ו. נוסח הברכה הוא כמבואר בגמ' "שלא חיסר בעולמו כלום". ויש סידורים [אשכנז] ששינו את הנוסח ל"שלא חיסר בעולמו דבר". וברוב סידורים [ספרד, ספרדים] כתוב כהגמ', ואין לשנות (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)

 

[אחד יחיד]

ז. ברכה זו הוא על אילנות דוקא, ולא על ירקות וזרעוני גינה (פמ"ג בא"א, ערוך השולחן) ויש מדייקים מהרמב"ם שברכה זו הוא גם על זרעוני גינה (הערת הגר"ח קניבסקי על ס' מעשה חמד. עי' רמב"ם שכפל את דבריו וכ' "היוצא לשדות או לגינות וראה אילנות פורחות וניצנים עולים")

 

[אחד יחיד]

ח. מברכים רק פעם אחת בשנה (שו"ע סי' רכו) ואפי' אם ראה פרחים גדולים יותר מן הראשונים, לא יברך שוב (מ"ב ס"ק ג)

 

[אחד יחיד]

ט. אילן שמתחדש ומוציא פירות ב' פעמים בשנה, י"א שמברך פעמיים בשנה (מעשה חמד בשם פתח הדביר עמ' פח) וי"א שלא יברך אלא פעם אחת (שו"ת הגר"ח קניבסקי שם, ושם בסי' י' בשם הגר"נ קרליץ)

 

[אחד יחיד]

י. אף שמברכים רק פעם אחת בשנה, גם אם בירך שנה שעברה באייר, שפיר יכול לברך בניסן שנה שאח"כ, ואין צריך שיהי' הפסקה של י"ב חודש [ואינו דומה לברכת הראייה שהוא פעם בל' יום] (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

יא. י"א שאם בירך בניסן, לא יברך שנה שאח"כ באדר, כיון שהוא בתוך אותו שנה שהתחיל בניסן (בית היוצר ח"א סי' יג) וי"א ששפיר יכול לברך באדר (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

יב. אף שהשקדים ממהרים להפריח בחודש שבט [עי' רש"י במדבר י"ז כג], י"א שאין לברך בחודש שבט, דאזלינן בתר רוב אילנות (שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' כח) וי"א שגם בשבט הוי זמן הברכה (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד) אמנם אם בירך בשבט, לכו"ע יצא בדיעבד ולא יברך שוב בניסן (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

יג. מעיקר הדין מברכים אפי' בשבת. ויש אומרים לא לברך בשבת, שמא יטלטל או יתלוש בשבת (כף החיים סק"ד. ומובאמנהג אלכסנדריא, שאחר הברכה היו לוקחים פרח מן האילן ומברכים בורא עצי בשמים) וי"א שיכול לברך בשבת (הגר"ח קניבסקי, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי. ועי"ש שאדרבה בשבת צריך להשלים מאה ברכות, וכן נהג בעל האדר"ת לברך בשבת כדי להשלים מאה ברכות) וי"א שודאי יברך בשבת, אבל עכ"פ לא יצא לפרדס וכדומה כדי לברך, כשם שנהגו לא לצאת לתשליך בשבת, שמא יטלטל את הסידור (תשובת הגר"מ שטרנבוך במעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

יד. יש שרוצים לאסור לברך בשבת בשדה או בכרם שהוא הבעלים, מהדין שבשו"ע [סי' שו סי' א] שאסור לסייר נכסיו בשבת. אמנם פשטו שמותר, שהרי כ' המג"א שלא אסרו אלא באופן דמינכרא, כגון שצריכה חרישה או קצירה, אבל בזמן ההפרחה א"צ לכלום (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

טו. אף להשיטות שאין מברכים בשבת, יש מקילים לכו"ע לברך בזמן תוספת שבת (מעשה חמד) וי"א דלהשיטות שאוסרים בשבת שמא יתלוש, גם בזמן תוספת שבת אסור (הערת הגר"ח קניבסקי שם)

 

[אחד יחיד]

טז. י"א שלא יברך בלילה (שו"ת הר צבי ח"א סי' קיח) וי"א שאפשר לברך גם בלילה (שו"ת ציץ אליעזר חלק יב) ומה שכ' הגמ' "יומי ניסן" לאו דוקא יום (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

יז. מעיקר הדין אפשר לברך על אילן אחד. וי"א שלכתחילה יברך על שני אילנות (ברכ"י ודע"ת ע"פ הסוד, דברי שי"ח שם מהגר"ח קניבסקי ע"פ לשון הגמ' "וחזא אילני", הערת הגר"ח קניבסקי על ס' מעשה חמד) ואפי' מסוג אחד (כה"ח) וי"א שא"צ להחמיר בזה, כי יש לחוש לביטול הברכה לגמרי (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי ע"פ הפוסקים)

 

[אחד יחיד]

יח. י"א שאין לברך על אילן כלאים או אילן מורכב, אע"פ שמותר באכילה, כיון שנעבדה בו איסור (מנח"י ח"ג סי' כה, מועדים וזמנים ח"ו סי' ס) וי"א ששפיר יכול לברך עליהם (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד, ע"פ דעת המ"ב שאפשר לברך על ממזר. וכ"כ הגר"ש דבליצקי)

 

[אחד יחיד]

יט. אילן שהוא כלאים מן התורה [כגון סמוך לכרם], ואסור בהנאה, לכו"ע אין לברך עליו, והרי הוא כערלה דלהלן (קונטרס להגר"ש דבליצקי)

 

[אחד יחיד]

כ. אין לברך על פירות ערלה (הגה' רע"א סי' רכו, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי, וכן נוטה הגר"ח קניבסקי) וגם על הלבלוב של עץ ערלה אין לברך (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד בדעת רע"א) ועל ספק ערלה בחו"ל יכול לברך (שם ברע"א) ובא"י גם על ספק ערלה לא יברך (מעשה חמד ע"פ רע"א)