פסח, חודש ניסן דיני ברכת האילנות (1 צופה)

[אחד יחיד]

כא. אין לברך על אילן של ע"ז כיון שהוא אסור בראייה (מעשה חמד בשם הגר"ח קניבסקי ע"פ רמב"ם ע"ז פ"ב ה"ב)

 

[אחד יחיד]

כב. גם נשים מברכות ברכה זו (הגר"ח קניבסקי שם, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)

 

[אחד יחיד]

כג. יש ליזהר על נקיות המקום כגון אשפה וריח רע (עי' שו"ע סי' עט)

 

[אחד יחיד]

כד. אילנות שלא מספיקים להוציא פירות, כיון שהציפורים אוכלים את הפרחים מיד כשיוצאים, אעפ"כ יכולים לברך על אילנות אלו, כיון דיכול להגן על האילן עם רשת וכדומה, וא"כ ראויים לברכה (שמעתי מהגר"ח קניבסקי שליט"א)

 

[אחד יחיד]

כה. אין לברך על אילני סרק (מ"ב רכו ב) ואם טעה ובירך על אילן סרק, י"א שחוזר ומברך (הגר"ח קניבסקי שם) וי"א שאינו חוזר ומברך (שו"ת שבט הלוי ח"ו)

 

[אחד יחיד]

כו. יש כותבים בשם המקובלים, שיש ענין לברך מחוץ לעיר, כלשון הגמ' "היוצא בימי ניסן". אמנם כ' הגר"ח קניבסקי "לא ראיתי נוהגין לצאת". וכ"ה בהערת הגר"ח קניבסקי על ס' מעשה חמד. וכ"כ בדיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי. ובפרט שיכול לבוא לידי ביטול הברכה אם יקפיד בזה (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

כז. קטן שיגדיל באמצע ניסן, י"א שאינו צריך להמתין עד שיגדיל, אלא יכול לברך מיד (מעשה חמד בשם הגר"ח קניבסקי) וי"א שימתין כדי שיהא בר חיובא (שם בשם הגר"י שפירא)

 

[אחד יחיד]

כח. סומא מופקע מכל ברכת הראיה, ולכן אין לסומא לברך ברכה זו (הערת הגר"ח קניבסקי שם)

 

[אחד יחיד]

כט. בשנה מעוברת שפרחי האילנות מקדימים לבוא לפני חודש ניסן, אעפ"כ כדאי להמתין עד חודש ניסן אף שאינו לעיכובא, וא"צ לחשוש שלא ישאר הלבלוב עד חודש ניסן. וכן ראינו אצל החזו"א והסטייפלר, שתמיד בירכו בחודש ניסן (הגר"י כהן בשם הגראי"ל שטינמן, דברי שי"ח גליון 161 מהגר"ח קניבסקי. וכ"ה בשדי חמד בשם החיד"א)

 

[אחד יחיד]

ל. י"א שיכול לברך גם על ענף תלוש, כל עוד שלא נפל הפרח (מהרש"ם בדעת תורה) ויש מדייקים מהגמ' והפוסקים דיש לברך דוקא על אילן מחובר (מעשה חמד) אמנם אינו צריך לראות עיקר העץ, אלא אפי' אם רואים רק את הענף עם הפרח, שפיר יכול לברך עליו (הערת הגר"ח קניבסקי בס' מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

לא. י"א שפשוט שיכול לברך ברכת האילנות בין על עציץ נקוב בין על עציץ שאינו נקוב (הערת הגר"ח קניבסקי על ספר מעשה חמד) והוא עצה לזקן וחולה שאינם יכולים לצאת (הגר"נ קרליץ) [ועי' בנשמת אדם סי' קנא שדן גבי ד' מינים, ובכלל קנא דן גבי בורא פרי העץ. ובביכורי יעקב תקנא ל כ' דיד"ח בד' מינים. וכ"כ בקרן אורה במנחות גבי ד' מינים וגבי בורא פרי העץ. וכ"ה בשו"ת מהרי"ל דיסקין סי' כז]

 

[אחד יחיד]

לב. אילן שפירותיו ראויים רק לתבלין ולא לאכילה, אין לברך עליהם ברכה זו (מעשה חמד בשם הגר"ח קניבסקי)

 

[אחד יחיד]

לג. אסור לנטוע אילן על קברות ישראל (שו"ע יו"ד סי' שסח בש"ך) ולכן אין לברך על אילן שנמצא בבית קברות של ישראל במקום הקברות. אמנם על קברות עכו"ם יתכן שמותר וצ"ע (מעשה חמד מהגר"ח קניבסקי) [והנפק"מ הוא בבית הקברות עתיק שאין שם כבר מצבות, וגודל שם עצים מעל הקברים. אבל אם הם נטועים ליד הקברים מותר]

 

[אחד יחיד]

לד. אם אסר בנדר את פירות אילן שלו על כל העולם, יתכן שאין לברך עליו (שם מהגר"ח קניבסקי)

 

[אחד יחיד]

לה. י"א שמותר ליכנס לחצר חבירו בלי רשות כדי לברך ברכת האילנות, דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה (מעשה חמד) אמנם כ' שם הגר"ח קניבסקי בהערותיו [אות יח], דלא שייך כאן ניחא ליה וכו', כיון דאין חיוב לברך אלא למי שרואה, וא"כ לא יכנס לחצרו ולא יראה ולא יברך. ואף שבסופו של דבר נעשה מצוה ע"י ממונו, לא מצאנו שאף בזה אמרי' ניחא ליה וכו', דדוקא במידי דרמיא חיובא אגברא אמרי' הכי. ]ועי' דעת נוטה ח"ב עמ' רסד, דמותר לאשה לקחת לולב בלי רשות הבעלים כדי לקיים מצוה, דגם בזה אמרי' ניחא ליה וכו', ואע"פ שאשה אינה חייבת. ומביא שם בהערות שכ"כ באג"מ או"ח ח"ב סי' קו. ומביא שם משו"ת האלף לך שלמה אה"ע סי' פב דלא אמרי' ניחא ליה וכו' באשה שפטורה מציצית. וצ"ע]

 

[אחד יחיד]

לו. בענין להוציא סידור חבירו כדי לברך ברכת האילנות, כ' הגר"ח קניבסקי "יתכן דלמקום סמוך אין קפידא, ובפרט לשעה מועטת, וצ"ע להלכה" עכ"ל (הערת הגר"ח על ס' מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

לז. אונן לא יברך ברכה זו (שו"ע יו"ד שמא א) ואם בירך ברכתו לבטלה, ולא יענה אמן אחריו (מנחת שלמה סי' צא אות ה)

 

[אחד יחיד]

לח. מי שראה ציבור מברכים ברכת האילנות, ובירך עמהם בלי להסתכל על האילן, י"א שיתכן שא"צ לברך שוב, כיון דלא מוזכר בשו"ע שראיה מעכב (שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' נג אות ד) וטוב שישמע שוב מאחר לצאת ידי ספק (מעשה חמד)

 

[אחד יחיד]

לט. אין לברך ברכה זו כשרואה את האילן ע"י משקפת שמבוסס ע"י "מראות", דאינו נחשב ראייה [וכך הם רוב משקפות בזמנינו]. אבל אם המשקפת מבוסס ע"י זכוכית מגדלת, שפיר יכול לברך דרכו (מעשה חמד בשם הגר"י זילברשטיין. וכ"כ בספר שער העין בשם הגרי"ש אלישיב גבי ברכת הימים)

 

[אחד יחיד]

מ. יש ראשונים שסוברים, שאין לברך אלא על ראיה הראשונה. ואם ראה ולא בירך, שוב אינו יכול לברך (מעשה חמד בשם המרדכי והאשכול ועוד (וי"א שאין ראיה לזה מהראשונים)הערת הגר"ח קניבסקי שם, עי"ש טעמו (ויש אחרונים שסוברים דמברך דוקא על ראיה ראשונה כמו כל ברכת הראיה (חיי אדם, קיצור שו"ע, ועוד) ולהלכה פוסק המ"ב דאפשר לברך גם על ראיה שניה ושלישית (מ"ב רכו ה, ושעה"צ סק"ג)