שמריהו בן יוסף

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
231
תודות
546
נקודות
86
הקדמה.

דברים רבים נאסרו באכילה ועוד יותר מהם החמירו על עצמם חלקם מדברי סופרים וחלקם ממנהג ישראל קדושים וחלקם כתוספת סייגים והנהגות טובות ומהם דברים שראוי לתקן לנהוג בצורה מערכתית להחמיר אף שבאופן פרטי מותרים (כמו ביטול ברוב שלא יתכן שמערכת כשרות תאכיל 49% טרפות),
ואשכול זה יבוא לעזור לאיש הישראלי לידע מה מותר ומה כדאי,
וכמובן שאין בכלל האמור שכל דבר שיש לו הכשר כלשהו או שיש איזה רב/תנא שמכשיר/מתיר חזקה שמעיקר הדין הוא מותר, לפי שיש הרבה דברים שיש שמתירים (אף לכתחילה) והם לפי האמת מכשילים באיסורים מוחלטים (בין בשגגת העלם מציאות בין בהעלם 'אומר מותר' בין העלם זה וזה בידו, ובין 'עושה בהוראת בית דין').

וכבר עשה קצת כעין זה מרן הח"ח בספרו מחנה ישראל אבל כמובן הזמן והשעות משתנות והדברים מתחלפים יש לדעת המציאות בכל דבר ולחלופין מה הדין במקרה שהמציאות לא ידועה, וכן לדעת הדינים מה אסור וחייב עליו כרת (כגון חלב ודם) ומה חייב מלקות (כגון טבל וחדש) ומה מדברי סופרים החמורים ומה מנהג ישראל ומה הוא בכלל הסייגים שמיעוטן יפה וריבויין קשה (אדר"נ פ"א, ע"ש) שלא יהיו בכלל לא תוסיף (אם יחשבום כאיסור מן הדין).

והידיעות הנ"ל יגרמו למי שבדרכים ועל כרחו מקל ממה שרגיל בביתו, וכמ"ש בעלי הדרש "אתהלך בתם לבבי - בקרב ביתי" לדעת מה מן הדין מותר או על מי מותר לסמוך מן הדין ולא יבא לעשות כר"נ גאון את אשר הקלת וכו'.

ויהי נעם י'א' וגו' וחפץ ה' ביד יצלח.
 
נערך לאחרונה:
כותרות.

חלוקה ראשונה:

> סוגי איסורים (כללי) שיש לראות מתי עלולים להיכשל בהם
> שלב אח"כ תערובות שלהם וכו'
> שלב אח"כ נאמנות על הנ"ל.

א. איסורים מן התורה:

תולעים ושרצים קטנים (בדגים ירקות ומוצרים מן הקמח, ועוד) הנושא הכללי הוא איסורי תורה רבים, אבל ברוב ככל המקרים מעיקר הדין מותר לאכול או כי מדינא התולעים האלו מותרות או כי בטלים ברוב + שבכל נגיסה ונגיסה רוב שאין שרצים, ועוד.

תרו"מ, בדברים שמגיעים (או שבסבירות גבוהה מגיעים) מישראל ומסתמא לא עושרו (אם אין ידוע זה לפחות בכלל גזירת דמיי דרבנן) עיקרו הוא איסורי תורה (+מיתה ביד"ש) של טבל אם כי י"א (דעות יחיד) שבזמן הזה אינו מן התורה (כי סוברים שתלוי בבנין בהמ"ק בפועל ולא בכיבוש הארץ) וכן אם מקור הפירות מיו"ש וכדומה במקום שלא נכבש הוא מדרבנן, כמו כן י"א (על פי גמרא אחת בבכורות ובניגוד להרבה משניות וגמרות להדיא) שרק מינים שונים הם מן התורה, או עוד קולות יחידיות כגון לקוח ועוד אבל כל אלו גם אינם עיקר וגם עדיין יש חיוב מדרבנן - אבל - הפיתרון קל אפשר להפריש תרו"מ היכן שהוא (ואולי זה עצמו הסיבה שהחמירו בה הרבה כי היא ניתנת לפיתרון).
נ.ב. הפרשת חלה לפי דעת רוב הראשונים חובה בכל מקום מדרבנן גם ביבול שאינו ישראלי, אך יש שאומרים שרק קרוב לארץ ישראל החמירו (ואף ש/אם זה עיקר אין קשה להחמיר ולהפריש).

חדש

ערלה [וכלאי הכרם]

בעלי חיים (גדולים) טמאים: בהמות (חזיר) עופות (לרבות ביצים) ודגים,
כמעט תמיד ידוע מה סוג האוכל ובד"כ אין טעויות. וכן חוץ מחזיר ושפמנונים (וקוויאר) נדירים מינים טמאים...


נבלה וטרפה
חלב
דם
בשר בחלב.
אלו בקניית בשר מגויים ישנם בוודאות כולם או חלקם.


וכשנמנע מזה:
שחיטה רוב מצויין אצל שחיטה מומחין (והיום כנראה שעוד יותר מאז) ובלבד שהשוחט עונה כל כל הסעיפים דלהלן: 1 דתי / מסורתי (בהגדרות של אר"י) שבעיקרון משתדל לשמור רוב המצוות, 2 מגדיר את עצמו 'שומר שבת' (לא מספיק עושה קידוש וכדומה, אלא לא נוסע ולא מעשן ואולי גם לא משתמש בטלפון בשבת) 3 אוכל בשר כשר בלבד.
טריפות, מן הדין כל שלא ידוע אין חבה לחשוש.
דם וחלב הוא איסור מהתורה שיש בו כרת (גם דם שבישלו, וגם דם האברים שפירש הוא מן התורה אלא שבחלקם אין כרת) > העדיפות היא לבשר שנצלה על האש שווארמה / מנגל (שאז מעיקר הדין מותר גם ללא מליחה) אבל בשווארמה צריך לוודא שאין חלב (אם לא מוודא ישנו בסבירות גבוהה),

וכן לשים לב לקנות חלקי בשר שאינם חלב,

וכמובן רק חתיכות בשר כמו שהם ולא תערובות / אוכל מוכן / טחון כי אז כמעט בטוח שמעורב בהם גם חלב ודם.

וגם ללא תערובות כנ"ל יש לשים לב שלא יהיה מבושל בכלים ש(אולי) בושלו בהם שאר איסורים


 
נערך לאחרונה:
ב. איסורים מדברי סופרים: (חלקי)



מוצרי יין וחלב, הנושא הכללי הוא איסור דרבנן גזירת יין וחלב גוים
וכן בישולי גוים גם אם האוכל עצמו היה דבר המותר. כגון קפה שחור

הסיבה שיכולה לגרום לאנשים להחמיר באלו יותר מבשל תורה כי לעתים אלו איסורם וודאי ואילו של תורה בהרבה מקרים זה ספק/חשש.

בשר עוף בחלב
 
וגם ללא תערובות כנ"ל יש לשים לב שלא יהיה מבושל בכלים ש(אולי) בושלו בהם שאר איסורים
אם כי במקומות שמכבדים את עצמם ושוטפים היטב הסירים החשש לבליעה שאוסרת בדרך כלל קלוש בכלים שלנו שעשויים באופן שונה מהכלים של חז''ל
 
אם כי במקומות שמכבדים את עצמם ושוטפים היטב הסירים החשש לבליעה שאוסרת בדרך כלל קלוש בכלים שלנו שעשויים באופן שונה מהכלים של חז''ל
ממה שידוע לי זו אכן פחות או יותר המציאות, וכל הפוסקים נטו שלא מתירים על סמך זה,
ומשמיה דהגרש"ז שמעתי שמצרף טענה זו להיתר כסניף בלבד!
וכן שמעתי שמורה הגר"צ ובר (לעניין צירוף)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓