- הודעות
- 4,733
- תודות
- 17,262
- נקודות
- 895
א. כבש ויונה
לאחר לידת בן או בת, חובה על אֵם הילד להקריב קרבנות, כבש לעולה, ויונה או תור לחטאת. אם אין לה אפשרות כלכלית לרכוש כבש, יכולה להביא שתי עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת. רק לאחר הקרבת הקרבנות היא מותרת באכילת קדשים ובכניסה למקדש. ביום השמיני ללידת הזכר יש לערוך ברית מילה.
ב. נגעי החתן
קיימים ארבע סוגי נגעי צרעת: א. שאת. ב. ספחת השאת. ג. בהרת – חברבורות לבנות. ד. ספחת הבהרת.
איש אשר צמח בעורו נגע, עליו לגשת לכהן, כי טומאת וטהרת צרעת מסורים רק בידי כהן. יש מקרים שהכהן יאמר לו מיד 'טמא אתה', ויש שהכהן יסגירו בבית לשבוע, או לשבועיים, הכל בהתאם להתפתחויות סימני הטומאה.
קיימים כמה סימנים בנגעי עור המעידים שהנגע טמא: א. גוון לבן עמוק. ב. שערות שחורות המלבינות. ג. בשר בריא באמצע הנגע. אולם נגע המתפשט בכל הגוף, נחשב לנגע טהור. בשלש רגלים אין הכהן מטמא נגעים, וכן חתן בימי המשתה אין מטמאים את נגעיו.
ג. כוויה שהתרפאה
אדם אשר קיבל מכה בגופו ומקום המכה התחמם עד שהתפתח שם 'שחין', או שהוא נכווה באש, אם אחר כך נרפא מקום השחין או הכוויה, ובמקומו צמחה צרעת בגוון לבן, או במראה מעורב ('פתוך') של לבן ואדום, גם נגע כזה טמא כשיש בו סימני טומאה.
איש או אשה שנולד אצלם נגע במקום הזקן או הראש, הנגע נקרא בשם 'נתק' [על שם שהשערות 'מתנתקות' ממקומן]. הנגע טמא כאשר הוא בגוון בהיר, ושתי שערות שחורות בנתק נהפכו לגוון דומה לזהב. אם יש בנגע שערות בגוון אחר, הרי הנגע טהור.
ד. קרחת וגבחת
נגע הנולד במקום הקרחת (-מקום מריטת שערות הראש בצד האחורי), או בגבחת (מריטת שערות הראש בצד הקדמי ובצדדים), דינו כנגע הנמצא בעור הבשר, ולא במקום השערות.
ה. נגעי בגדים
נגע טמא בגוון ירוק-עז או אדום-עז, המופיע בבגד צמר או פשתן, או ביריעת עור, או בחוטי אריגה, יש להסגיר את הבגד לשבוע, ולאחר מכן הכהן בודק את הבגד. אם הנגע טמא שורפים את כל הבגד. ואם הוא נהיה כהה יותר, קורעים רק את מקום הנגע.
ו. בדד וטמא
מצורע, מכל סוג של נגע, שהכהן קבע שהוא טמא מוחלט, יוצא חוץ לשלש מחנות, שם עליו לשבת בדד, כעונש על שהוא הפריד בין אנשים בדיבורי לשון-הרע. בגדיו צריכים להיות קרועים, אסור לו לגלח את שערות הראש והשפם, ועליו להכריז על עצמו 'טמא! טמא!' כדי שיתרחקו ממנו.
תורה שבכתב
לאחר לידת בן או בת, חובה על אֵם הילד להקריב קרבנות, כבש לעולה, ויונה או תור לחטאת. אם אין לה אפשרות כלכלית לרכוש כבש, יכולה להביא שתי עופות, אחד לעולה ואחד לחטאת. רק לאחר הקרבת הקרבנות היא מותרת באכילת קדשים ובכניסה למקדש. ביום השמיני ללידת הזכר יש לערוך ברית מילה.
ב. נגעי החתן
קיימים ארבע סוגי נגעי צרעת: א. שאת. ב. ספחת השאת. ג. בהרת – חברבורות לבנות. ד. ספחת הבהרת.
איש אשר צמח בעורו נגע, עליו לגשת לכהן, כי טומאת וטהרת צרעת מסורים רק בידי כהן. יש מקרים שהכהן יאמר לו מיד 'טמא אתה', ויש שהכהן יסגירו בבית לשבוע, או לשבועיים, הכל בהתאם להתפתחויות סימני הטומאה.
קיימים כמה סימנים בנגעי עור המעידים שהנגע טמא: א. גוון לבן עמוק. ב. שערות שחורות המלבינות. ג. בשר בריא באמצע הנגע. אולם נגע המתפשט בכל הגוף, נחשב לנגע טהור. בשלש רגלים אין הכהן מטמא נגעים, וכן חתן בימי המשתה אין מטמאים את נגעיו.
ג. כוויה שהתרפאה
אדם אשר קיבל מכה בגופו ומקום המכה התחמם עד שהתפתח שם 'שחין', או שהוא נכווה באש, אם אחר כך נרפא מקום השחין או הכוויה, ובמקומו צמחה צרעת בגוון לבן, או במראה מעורב ('פתוך') של לבן ואדום, גם נגע כזה טמא כשיש בו סימני טומאה.
איש או אשה שנולד אצלם נגע במקום הזקן או הראש, הנגע נקרא בשם 'נתק' [על שם שהשערות 'מתנתקות' ממקומן]. הנגע טמא כאשר הוא בגוון בהיר, ושתי שערות שחורות בנתק נהפכו לגוון דומה לזהב. אם יש בנגע שערות בגוון אחר, הרי הנגע טהור.
ד. קרחת וגבחת
נגע הנולד במקום הקרחת (-מקום מריטת שערות הראש בצד האחורי), או בגבחת (מריטת שערות הראש בצד הקדמי ובצדדים), דינו כנגע הנמצא בעור הבשר, ולא במקום השערות.
ה. נגעי בגדים
נגע טמא בגוון ירוק-עז או אדום-עז, המופיע בבגד צמר או פשתן, או ביריעת עור, או בחוטי אריגה, יש להסגיר את הבגד לשבוע, ולאחר מכן הכהן בודק את הבגד. אם הנגע טמא שורפים את כל הבגד. ואם הוא נהיה כהה יותר, קורעים רק את מקום הנגע.
ו. בדד וטמא
מצורע, מכל סוג של נגע, שהכהן קבע שהוא טמא מוחלט, יוצא חוץ לשלש מחנות, שם עליו לשבת בדד, כעונש על שהוא הפריד בין אנשים בדיבורי לשון-הרע. בגדיו צריכים להיות קרועים, אסור לו לגלח את שערות הראש והשפם, ועליו להכריז על עצמו 'טמא! טמא!' כדי שיתרחקו ממנו.
תורה שבכתב