אסתר - דמויות המגילה | חמש מגילות | פורום אוצר התורה אסתר - דמויות המגילה | חמש מגילות | פורום אוצר התורה

געגועים

תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
1,924
תודות
4,917
נקודות
485
אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר דמויות המגילה. אנא המשך דיון בדף המאמר.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
יש קשר בין פַּרְשַׁנְדָּתָא לוַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה?
מתאים ל @געגועים לחפש קשר.
 
יש קשר בין פַּרְשַׁנְדָּתָא לוַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה?
מתאים ל @געגועים לחפש קשר.
אולי יצא הפרש שלו [פרשדונה] כאשר תלו אותו
לאחותו היה מחלה של קלקול קיבה או משהו כזה (תרגום)
והיתה צריכה כל הזמן להציב כלי שופכין לצידה ואת זה היא שפכה על אביה המן (עץ יוסף בעין יעקב)
 
אולי יצא הפרש שלו [פרשדונה] כאשר תלו אותו
לאחותו היה מחלה של קלקול קיבה או משהו כזה (תרגום) והיתה צריכה כל הזמן להציב כלי שופכין לצידה ואת זה היא שפכה על אביה המן (עיון יעקב)
רש"י מסביר משהו אחר
הנפ"מ ביניהם זה הת'
 
יש קשר בין פַּרְשַׁנְדָּתָא לוַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה?
מתאים ל @געגועים לחפש קשר.
בספר מחיר יין להרמ"א: פרשנדתא הוא כח הנעכל מלשון פרש וכו'
עיי"ש
 
רש"י מסביר משהוא אחר
וזה לשונו: ויצא הפרשדנה, תרגם יונתן ונפק אוכליה שפיך, עשאן כשתי תיבות, ושי"ן משמשת לשתיהן, ויצא הפרש שדונה, בשפיכה, שפך 'שדא' כתרגומו

ולפורים תורה הנ"ל אתי שפיר על שנשפך פרשו כפי ששפכה אחותו
 
אשמח לקבל קצת מידע על בגתן ותרש!
וכשעמד המלך ממשכב הצהרים אמר לשני סריסיו הנהוגים להשקותו השקוני, נתנו לו הסם בקיתון של זהב, אמר להם המלך שפכו את המים האלה לפני, אמרו לו אדוננו המלך המים האלה הם יפים והם מים טובים מים קרים מים ברורים, אמר להם המלך כך עלתה לפני לשופכן, שפכו אותם לפניו ומצא בהם סם המות. (פרקי דרבי אליעזר פרק נ')

וי"א שמעו בגתנא ותרש שנאמר למלך, והעבירו הנחש מן הקיתון, וברא הב"ה נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי, לכך נאמר ויבקש הדבר וימצא, אין אומרים 'וימצא' אלא לדבר האבוד ונמצא, כענין שנאמר או מצא אבידה. (מדרש פנים אחרים מובא בילקוט שמעוני רמז תתרנ"ג )

ויבקש הדבר וימצא ויתלו ס"ת שראו, מלמר שראו סם המות בשולי הכוס, וראו נחש קטן במים, סמאל הרחיקו גבריאל המציאו [שערי בינה להרוקח]

והר"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה כתב, וז"ל ויבוק"ש הדב"ר וימצ"א ויתל"ו סופי תיבות שרא"ו סם המות בשולי הכוס ונחש וכו'. וחילוק סם ונחש, כבר קדם אלינו מדברי המתרגם למעלה, ומדברי פרקי ר' אליעזר הגדול, וקבלה ביד החסיד ששניהם עשו. והטעם נ"ל, כי יש מלכים ירגילו עצמם במרקחים לא יוזקו גם כי ישקום סם המות, וכך הגידו חכמי הרפואה על מרקחת הנקרא אצלם מייטרידאט"ו, שיסדו מלך אחד, ואחרי כן כי רצה למות מפני חמת המציק פן יתעללו בו ויעשו בו שפטים, ושתה שיעור רב מסם המות ולא הזיקו, והוצרך לעבדו שלוף חרבך ודקרני בה, לכן הסכימו ליתן שם כמו כן פתן הוא הנחש הנזכר בפרקי ר' אליעזר ובדברי המתרגם שהיה פתן כמו שראית למעלה, וביען אי אפשר לעשות הדבר לשעתו, ואפשר שבין שימת הפתן הנזכר ושתיית המלך יעבור זמן מה והפתן יצא, או ישים עצמו לצד אחד מהקיתון ולא ימצא במקום שהמלך שותה לנשכו, כמו שקדם, ומלכא לא להוי נזיק, לכך הוצרכו לשניהם, וחילוק סמאל וגבריאל קבלה בידו או מצא במדרש ונעלם ממנו. [מנות הלוי לר"ש בן אלקב"ץ ז"ל]

ויבוקש הדבר וימצא שנתנו הכוס הזה לחיה אחת ומתה, וזהו שיסד הפייט ביקש ונמצא לפני צבי עופר כי בול הרים ישאו לו, לפי שדרך המלכים לגדל בהיכלם איל וצבי ויחמור, וכמו שהביא הרמב"ן על פסוק אילה שלוחה, ונתנו זה המשקה של מים או יין לצבי עופר ומת בו ונבקע כריסו, וכ"ז היה סבה מאת השם למפלת המן. [אשכול הכופר לבעל צרור המור ז"ל מובא בשמו בילקוט מעם לועז]
 
וכשעמד המלך ממשכב הצהרים אמר לשני סריסיו הנהוגים להשקותו השקוני, נתנו לו הסם בקיתון של זהב, אמר להם המלך שפכו את המים האלה לפני, אמרו לו אדוננו המלך המים האלה הם יפים והם מים טובים מים קרים מים ברורים, אמר להם המלך כך עלתה לפני לשופכן, שפכו אותם לפניו ומצא בהם סם המות. (פרקי דרבי אליעזר פרק נ')

וי"א שמעו בגתנא ותרש שנאמר למלך, והעבירו הנחש מן הקיתון, וברא הב"ה נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי, לכך נאמר ויבקש הדבר וימצא, אין אומרים 'וימצא' אלא לדבר האבוד ונמצא, כענין שנאמר או מצא אבידה. (ילקוט רמז תתרנ"ג)

ויבקש הדבר וימצא ויתלו ס"ת שראו, מלמר שראו סם המות בשולי הכוס, וראו נחש קטן במים, סמאל הרחיקו גבריאל המציאו [שערי בינה להרוקח]

והר"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה כתב, וז"ל ויבוק"ש הדב"ר וימצ"א ויתל"ו סופי תיבות שרא"ו סם המות בשולי הכוס ונחש וכו'. וחילוק סם ונחש, כבר קדם אלינו מדברי המתרגם למעלה, ומדברי פרקי ר' אליעזר הגדול, וקבלה ביד החסיד ששניהם עשו. והטעם נ"ל, כי יש מלכים ירגילו עצמם במרקחים לא יוזקו גם כי ישקום סם המות, וכך הגידו חכמי הרפואה על מרקחת הנקרא אצלם מייטרידאט"ו, שיסדו מלך אחד, ואחרי כן כי רצה למות מפני חמת המציק פן יתעללו בו ויעשו בו שפטים, ושתה שיעור רב מסם המות ולא הזיקו, והוצרך לעבדו שלוף חרבך ודקרני בה, לכן הסכימו ליתן שם כמו כן פתן הוא הנחש הנזכר בפרקי ר' אליעזר ובדברי המתרגם שהיה פתן כמו שראית למעלה, וביען אי אפשר לעשות הדבר לשעתו, ואפשר שבין שימת הפתן הנזכר ושתיית המלך יעבור זמן מה והפתן יצא, או ישים עצמו לצד אחד מהקיתון ולא ימצא במקום שהמלך שותה לנשכו, כמו שקדם, ומלכא לא להוי נזיק, לכך הוצרכו לשניהם, וחילוק סמאל וגבריאל קבלה בידו או מצא במדרש ונעלם ממנו. [מנות הלוי לר"ש בן אלקב"ץ ז"ל]

ויבוקש הדבר וימצא שנתנו הכוס הזה לחיה אחת ומתה, וזהו שיסד הפייט ביקש ונמצא לפני צבי עופר כי בול הרים ישאו לו, לפי שדרך המלכים לגדל בהיכלם איל וצבי ויחמור, וכמו שהביא הרמב"ן על פסוק אילה שלוחה, ונתנו זה המשקה של מים או יין לצבי עופר ומת בו ונבקע כריסו, וכ"ז היה סבה מאת השם למפלת המן. [אשכול הכופר לבעל צרור המור ז"ל מובא בשמו בילקוט מעם לועז]
מדהים ביותר!
תודה רבה!
יישר כח.

אפשר קצת מידע מה זה אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ?
 

הודעות מומלצות

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ

בדעת זקנים: וחשב עם...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון