מפורסם בשם הגר"א על הגמ' בסוף סוטה לא תיתני בטלה ענוה דהא איכא "אנא" שהכונה לשם של אמורא ,וכבר ידוע שלא נמצא שם זה גם לא בירושלמי והיו מדולי ישראל שאמרו שלא מאמינים שיצא כן מהגר"א
 
חסר מקור לכל פירוש.
מתוך המכלול...

במסכת גיטין (גיטין פ"ה), בתוך דיון המובא שם בנוסח כתיבת גט, אמר אביי שיזהר כשכותב את המילה 'כדו' שלא יכתוב 'כדי', ורש"י פירש ”"וי"ו האחרונה מאריך שלא יראה כיו"ד, דאי לא מאריך ליה משמע 'וכדי' כלומר בולא כלום באין ספר, כמו כדי נסבה (ר"ה דף ה.) וכמו ואמרי לה כדי שם חכם (ב"מ דף ב):"”.

האחרונים התחבטו בכוונת דבריו במשפט הסתום "ואמרי לה כדי שם חכם". המהרש"ל מגיה את דברי רש"י 'אי נמי וכמו ואמרי לה כדי'. לפי הגהתו, המשפט מהווה פירוש נפרד לדברי אביי, שהמילה 'כדי' היא שמו של חכם, אמורא שחי ופעל באותו דור (כן כתב במפורש בחידושיו למסכת בבא מציעא דף ב' עמוד א', ד"ה ואמרי לה כדי. (ראו גם שכך הבינו בכוונת המהרש"ל רבי יהושע בועז במסורת הש"ס; רבי שלמה אלגאזי בספרו יבין שמועה על הליכות עולם שער שני אות יג; רבי יצחק למפרונטי בספרו פחד יצחק ערך כדי).

דעה זו היא דעת יחיד ולפי כל הפרשנים האחרים פירוש המילה כדי הוא 'סתם' והביטוי 'ואמרי לה כדי' נאמר כלפי שמועה שיש המוסרים אותה בלא שם אומרה. ראייתם היא שלא נמצאה מעולם שמועה משמו של אמורא בשם 'כדי' חוץ מהביטוי "ואמרי לה כּדִי". בדרך זו פירשו רבינו חננאל, וכן מובא בשם הרמב"ם, ובפירוש רבינו אליקים, ובפירוש רבינו זכאי, ובחידושי הריטב"א. כך כתב גם רבי ישועה בן יוסף הלוי, בספרו הליכות עולם.

באיגרת רב שרירא גאון הוסיף שזוהי שמועה הנאמרת בסתם, מפני שהיא מוסכמת על כל החכמים.

לגבי יישוב דברי רש"י כותב רבי אברהם זכות בספר יוחסין שהגרסה הנכונה ברש"י היא "לא שם חכם" כלומר שכוונת הגמרא להגיד שהמימרא נאמרה בלי שם אומרה. החיד"א כתב שהמילים "שם חכם" ברש"י שעל פירושו מבוסס פירוש המהרש"ל, נכתבו על ידי תלמיד טועה ואינו מרש"י. ואכן, בכל כתבי היד לפירוש רש"י לתלמוד המוכרים לנו הגירסה איננה "שם חכם" אלא "בלא חכם", כלומר, שמועה המובאת בלא שם החכם האומרה מכונה "אמרי לה כדי".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון