ראה דקדוק בפרשה-ראה (2 צופים)

[אור זרוע לצדיק]

לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ:
וברש"י שם לא תוכל - רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה אבל אינך רשאי.

ולכאו' יש לעיין מדוע האריך הכתוב וכתב לא תוכל לאכול ולא כתב ולא תאכל?
ועוד צ"ב מדוע לא מצינו שנשתמש בשאר מקומות בהאי לישנא?

 

[מכנדבי]

צ"ב מדוע לא מצינו שנשתמש בשאר מקומות בהאי לישנא?

לחץ כדי לכווץ...

ירושלמי (ב"ב פ"ח ה"ד): האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים וכו' לא אמר כלום. אמר לון רבי חגיי: ולא קרייא היא "לא יוכל לבכר"? אמר רבי לעזר: העבודה שיכול, אלא שאינו רשאי.
וכ"ה במדרש תנאים על הפס' "לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך" ו"לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה".

 

[אברך מישיבת מיר]

ועוד צ"ב מדוע לא מצינו שנשתמש בשאר מקומות בהאי לישנא?

לחץ כדי לכווץ...

א. המהר"ל בגור אריה פירש דכוונת רש"י שלא יאמר האדם הני מילי כשאפשר לבא אל המקדש, שהוא בריא, אבל חולה וכיוצא בו, שאי אפשר לבא אל המקדש, אפשר שהוא מותר לאכול בכל מקום שרוצה, לכך כתב שאי אפשר לאכול בשעריך, אפילו אי אפשר לך לבא אל המקדש מחמת אונס - לא תוכל.

ב. החתם סופר פירש פירש שאפילו אם תטיב מעשיך באופן שיתקדשו כל המקומות, ונמצא מצד קדושה יכול אתה לאכול מעשר בשעריך, אלא שאינך רשאי שגזירת הכתוב הוא לאכול במקום אשר יבחר.

ג. המלבי"ם מבאר דבא לשון זה לרוב במקום שבענין אחר יכול לעשות כן, כמו באונס ומוציא ש"ר לא יוכל שלחה כל ימיו הגם שנשים אחרות יכול לשלחם, ובאבדה לא תוכל להתעלם הגם שיש לפעמים מציאות שתוכל להתעלם כמו אם הוא כהן והאבדה בבה"ק או שאמר לו אביו היטמא, ולכן נגד מ"ש שבעת היתר הבמות יוכלו לאכול שלמים בכ"מ עתה בשעת איסור הבמות לא תוכל לעשות כן מפני שאינך רשאי.

ד. בבאר בשדה פירש דיכול אתה לאכול כשעדיין לא ראה פני הבית אלא שאינך רשאי להפטר מן המעשר. ע"ש. אכן זה נושר רחב האם רשאי להפטר מן המעשר.