• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
רבי משה שפירא מדבר באריכות וחריפות על החזו"א שחולק על האחרונים ומרחיב בגישה שלו. מדקה 53 בהקלטה

תמצית דבריו:
מזה כ-400 כל האחרונים כמעט (וגם מי שכן בקושי רב ובפעמים מועטות) לא העיזו לחלוק על גדולי הפוסקים כמג"א.
כולם קיבלו מרבותיהם, שלא חולקים על המג"א. וא"כ דעת הרבים של הפוסקים שאין חולקים כדברים האלו. ולכן אנו גם מצווים שלא להורות נגד המג"א.
החזו"א שהגיע להוראה והיה צדיק יסוד עולם. ומחד, כיון שהוא למד לבד, ולא קיבל שלא מדברים נגד המג"א, ומאידך בכוח עיונו הבלתי מצוי, ראה לנכון לחלוק עליו, א"כ הוא לכשעצמו נדרש לנהוג כמעשיו. וכן תלמידיו המובהקים ביותר (..) אבל לכלל הציבור יש לידע שהוא יחידאה בדרך זו ואין הלכה כמותו.
אשמח לדעת מה המקור של ההקלטה הזאת. ואיך משיגים שיעורים נוספים.
[לפי הבנתי זה הקלטה לא מהשיעורים בליל שישי וכדו' שהיו פתוחים לקהל הרחב]
 
רעיון מוזר, קיבלו מרבותיהם שאין חולקים על המג"א?
מנין המצאה כזו?
על הש"ך כן אפשר לחלוק ועל המג"א לא?
אכן הלומד בכיוון הלימוד של החזו"א לא יכול שלא לחלוק לעתים על המג"א!
אף אחד לא אמר שאסור. אמרו שלא העיזו. ואם תקשיב תשמע שהוא מדבר על הלכה למעשה. דהיינו לפסוק למעשה לא כמו מג"א.
 
הוא מדבר על מג"א ספציפי?
ולחלוק מסברא?
או מראיה?
כלומר, הגישה של החזו"א היא לא לחלוק על המג"א, אבל מה נעשה שהגמ' חלקה עליו?
ודאי שהוא מדבר מסברא. ברור. ואם תקשיב תשמע שהוא מדגיש את זה שוב ושוב.
 
ראיתי באגרת חזו"א ג' מ"ח סיכום דרכי הפסיקה, שספרי הראשונים לקחו את החלק העיקרי של מסירת התורה, והם היו הרבנים המובהקים של הדורות. וכשיש מחלוקת צריך או להחמיר או לבחור ביחידים ידועים. ובממונות יכול לומר קים לי, וזאת כי אין לדון רוב מאחר וייתכן ולא הגיע אלינו דעת הרוב. ובכל זאת הרבה פעמים הלב נוטה ללכת כרוב הספרים מחמת שהלבבות נתמעטו, וגם בכה"ג ראוי להתחשב יותר עם הפוסקים המרכזיים יותר שתורתם הגיעה לידינו בכל מקצועות התורה. ואין ההכרעה רק עם השכל רק שהוא מעורב בה. ופעמים רבות יש עדיפות לבתראי כי מסתמא ידעו דברי הקודמים להם.
 
לא בקובץ אגרות אלא במכתב ששלח להגר"א פלצינסקי (הודפס בספרו שלום יהודה מועד סימן כ') וז"ל: "כי אמנם לקיחת חבל בתורה הוא ענין קשה ובעל גוונים שונים, לקחתי לי לחפש לעיין בגמרא עד כמה שאפשר, אף שיהיה נגד הראשונים ז"ל ולהסתפק בידיעה לחוד שדברי רבותינו עיקר ואנחנו יתמי דיתמי, ומ"מ לא לפרוש מלברר וללבן מה שאפשר לנו לקטנותינו, וגם לקבוע כן הלכה במקום שאין מפורש להיפוך לענין פסק הלכה, ואם לא כן היה חסר לי עסק התורה, ואמנם זה נוגע לי לעצמי, אבל כמובן אחרים אין להם זיקה לדברי וחובתם לבחור דברי הראשונים ז"ל שהמה עיקר".
יישר כח אבל כמדומני שהודפס גם באגרות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון