בהעלותך הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ

[הצעיר שבחבורה]

מה ביאור הכפילות במקרה הזה?

מפרש הרמב"ן

"על דעת אונקלוס כמו על ברכות הורי (בראשית מט כו) כי האב יקרא הורה מפני שנותן ומזמין ההריון יאמר אם אני אביהם או אמם שילדתי אותם
ובעלי הפשט אמרו בהפך האנכי אמם שהייתי הרה בהם ויולדת וכן ותהר את מרים ואת שמי (דברי הימים א ד יז) שהרתה וילדה אותם או אנכי אביהם שילדתיהו כמו ויולד נח (בראשית ו י) לאביך זה ילדך (משלי כג כב) וזולתם".

ומעניין לציין לפירוש הרמב"ן בדעת אונקלוס, בתרגום הפסוק "הֲאָב אֲנָא לְכָל עַמָּא הָדֵין אִם בְּנַי אִנּוּן"

הרי שביחסו לאמא, מתרגם אונקלוס "אם בני אינון"... ואיני יודע לבארו.


ואילו המלבי"ם מפרש מקרא זה
ר"ל אף שאנכי ילדתיהו כי כל המלמד את בן חברו תורה כאלו ילדו ומצד זה חויבתי ללמד דעת ושכל וחכמה, אבל וכי אנכי הריתי אותם שאהיה כאב ואם שמחויבים לכלכלם גם בלחם ובשר.

נמצא לדברי המלבי"ם שאין כאן כפל כלל, שהרי אכן ילד משה את בני ישראל, אלא שלא היה זה בדרך הריון.​