מצינו במסכת ב"ק כ"ב א' אתמר, רבי יוחנן אמר: אשו – משום חציו. וריש לקיש אמר: אשו – משום ממונו. וכתב ע"ז התוס' אשו משום חציו - לא שיבעיר בעצמו האש אלא כל מקום שפשע ולא שמר גחלתו חציו נינהו: והקשה ע"ז ברשימות שיעורים: משום חציו. ז"ל לא שיבעיר בעצמו האש אלא כל מקום שפשע ולא שמר גחלתו חציו נינהו עכ"ל. דבריהם צע"ג שכן גמרא מפורשת היא שבכלו לו חציו לא אמרי' אשו משום חציו, ובלא הבעיר האש בעצמו אלא פשע באש הרי כלו לו חציו. ונ"ל לבאר דברי התוס' ע"פ דברי ערוך השולחן חו"מ תי"ח וז"ל: אש הוא מאבות נזיקין כדכתיב כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה שלם ישלם המבעיר את הבערה ואין חילוק בין הבעיר בעצמו את האש ובין שלא שמר גחלתו או שארי דברים העלולים להבעיר כמו גפרית וכיוצא בו הוה כמו שהדליק בעצמו והרי הפסוק התחיל בכי תצא אש ולא כי יבעיר אלא תצא מעצמה ומסיים המבעיר את הבערה שהבעיר בעצמו אלא דכל שלא שימר גחלתו הוה כהדליק בעצמו. ולפי"ז אמרינן בעצם שכשפשע באש זה נחשב כאילו הדליק אותה וממילא לא אמרינן שזה בגדר "כלו לו חציו" - ולכן אמרינן - אשו משום חציו, אלא שיש לעיין מאין מקורו.
ומ"מ צע"ק על דבריו: אם הוא כבר מקשה שיקשה ג"כ על דברי הנמוק"י וז"ל: משום חציו. העלה עליו הכתוב כאילו היה חציו מכוונין על גבי הקשת והקשת בידו ולא נתכוין לזורקם אלא שפשע בהו והלכו מכחו מאליהן שלא בכוונה שהוא חייב. שגם פה לכאו' הוא פושע - ומ"מ כן סוברים אשו משום חציו,
ועוד צע"ק על דבריו בכלל: שהרי לפיו רק כשאר פושע באש - היינו האש הייתה צריכה להתפשט על טווח מסויים ועכשיו היא מתפשטת ליותר שטח - רק אז לא אומרים "אשו משום חציו" וצ"ע שהרי התוס' כתב בכלל על פשיעה בגחלת - וגחלת הרי לא מתפשטת מלכתחילה! וממילא לא שייך בה מלכתחילה את ה"כלו לו חציו" ושייך בה רק "אשו משום חציו" היינו התפשטות וזהו! ולפי"ז באמת היה נוח לו יותר להקשות על דברי הנ"י שדיבר בגדר פשיעה באש עצמה, וצ"ע.
ומ"מ צע"ק על דבריו: אם הוא כבר מקשה שיקשה ג"כ על דברי הנמוק"י וז"ל: משום חציו. העלה עליו הכתוב כאילו היה חציו מכוונין על גבי הקשת והקשת בידו ולא נתכוין לזורקם אלא שפשע בהו והלכו מכחו מאליהן שלא בכוונה שהוא חייב. שגם פה לכאו' הוא פושע - ומ"מ כן סוברים אשו משום חציו,
ועוד צע"ק על דבריו בכלל: שהרי לפיו רק כשאר פושע באש - היינו האש הייתה צריכה להתפשט על טווח מסויים ועכשיו היא מתפשטת ליותר שטח - רק אז לא אומרים "אשו משום חציו" וצ"ע שהרי התוס' כתב בכלל על פשיעה בגחלת - וגחלת הרי לא מתפשטת מלכתחילה! וממילא לא שייך בה מלכתחילה את ה"כלו לו חציו" ושייך בה רק "אשו משום חציו" היינו התפשטות וזהו! ולפי"ז באמת היה נוח לו יותר להקשות על דברי הנ"י שדיבר בגדר פשיעה באש עצמה, וצ"ע.
נערך לאחרונה: