סוכות, שמח"ת ושמ"ע האם אפשר להוציא בברכת המוציא בליל א' דסוכות (1 צופה)

[גרינפלד]

כתב המטה אפרים (סי' תרכה סנ"ט), שגם מי שאינו אוכל כעת, יכול להוציא את חבירו בברכת המוציא של ליל א' דסוכות, מדין ערבות. ובאלף למטה (שם ס"ק צח) הביא כן מהאליה רבה (סי' קסז). וביאר הדברים, שבכל שבת ויו"ט א"א להוציא, כיון שטעם האכילה הוא משום עונג, ואם מצטער מהאכילה פטור, ולכן נחשב שאינו מחויב לאכול. משא"כ במצה וליל א' דסוכות חייב לאכול.

והוסיף המטה אפרים, שאף אם מצטער חייב לאכול. וכזאת כתב הביאור הלכה (סי' תרלט ס"ג ד"ה בליל). ולכאורה אין זה תלוי במחלוקת הראשונים אם מצטער חייב בלילה הראשון, כיון ששם הנידון כשמצטער מהסוכה, כגון שיורד גשם, אבל כאן מדובר באדם שרגיל להימנע מלאכול, אבל אין לו נפק"מ אם יאכל בסוכה או מחוצה לה, שזה ודאי חייב. וצ"ע אם זה נכון.

אמנם בחידושי הגאון ר' יהונתן אייבשיץ (סי' קסז) כתב, שכיון שמצטער פטור [ופירשו בהגה"ה שהיינו שיש ראשונים שס"ל כן], ממילא זה כסעודת שבת ואי אפשר להוציא. ולכאורה זה חידוש גדול, כיון שאפילו נאמר דלא כמשנ"כ לעיל, וגם אם מצטער מהאכילה ולא מהסוכה אינו חייב, היינו פטור מחודש של מצטער, אבל עצם האכילה [כשאינו מצטער] היא אכילה מחוייבת.​

 

[בן עזאי]

אמנם בחידושי הגאון ר' יהונתן אייבשיץ (סי' קסז) כתב, שכיון שמצטער פטור [ופירשו בהגה"ה שהיינו שיש ראשונים שס"ל כן],

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא הוא מבין שאם יש פטור מצטער גם בכה"ג, א"כ יסוד הענין דפטור מצטער בסוף זה גם משום שכל ענין האכילה משום עונג משא"כ מצטער.

 

[גרינפלד]

מסתמא הוא מבין שאם יש פטור מצטער גם בכה"ג, א"כ יסוד הענין דפטור מצטער בסוף זה גם משום שכל ענין האכילה משום עונג משא"כ מצטער.​

לחץ כדי לכווץ...

אם היה הגדר כדבריך, א"ש היטב. אך בפשוטו פטור מצטער הוא משום שנאמר תשבו כעין תדורו, שכל שאין זו פעולת דיור אין זו ישיבה בסוכה.​