פסח, חודש ניסן האם אפשר לשיר שירה על ישועה מהצרה עוד קודם שנושע מהצרה?

[החש בראשו]

ידועים דברי הגר"ח על הפסוק "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' גי גמל עלי. שמוכח שעל אף שהאדם בטוח בישועה שתהיה לו, ואף שמח בה! בכל זאת לשיר שירה אינו יכול עד שיוושע ממנה בפועל.

ומצאנו שני מקומות שאמרו שירה עוד לפני הישועה, ולכאורה לא כדברי הגר"ח.
א. בפסוק "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁע". וברש"י שם: אף לפני התשועה אני מהללו לפי שבטוח אני שאושע מאויבי. וזה לכאורה סתירה גמורה לדברי הגר"ח! קושיה זאת נמצאת בספר מאמרי פחד יצחק על פסח מאמר ב.
וביאר בפחד יצחק שם בשם מהרי"ל דיסקין שהרי נאמר שלעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל. וביאר שההלל שנאמר בתהילים שם הוא עוסק בשבח שמסדרים לפני התפילה, וזה אפשר על אף שעדיין לא נושע [ואולי הכוונה בזה שזה בתורת שבח ולא בתורת שירה].

ב. בשירת הים, באמצע בשירה על הטביעה של המצרים ישנה הפסקה באמצע השירה בפסוק "מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא". ולכאורה הפסוק הזה אינו במקומו, אלא צריך להיות בסמיכות לפסוק ה' ימלוך לעולם ועד"? וביאר הגר"י הוטנר זללה"ה (הובא בספר מזמור לדוד ח"ב מאמר "שירה - עכשיו לשעבר לעתיד לבוא") ששירת הים מחולקת לשני חלקים. החלק הראשון: עד מי כמכה וכו'. והוא הולך על מה שניצלו מהמצרים. החלק השני: מנטית ימינך וכו' עד ה' ימלוך לעולם ועד. וזה הולך על הגאולה העתידה.
וגם כאן קשה איך שרו שירה על הגאולה העתידה, הרי עדיין לא נושעו ממנה? קושיה זו הקשה הגר"ד כהן להר"י הוטנר שם. ותירץ לו מהר"י הוטנר שכיון שזה לא סתם בטחון בישועה אלא עם ישראל ראו בחוש את הישועה (זה אלי ואנוהו) על זה אפשר לומר שירה.

והנה התירוץ של מהר"י הוטנר כאן הוא תירוץ נפלא, וברור לי שהוא אמת. אבל חשבתי לומר תירוץ נוסף שנראה לי ג"כ אמת. והוא שכשהאדם נמצא בצרה, יש שלשה חלקים בייחס האדם אל הבורא שהביא לו את הצרה. א. בטחון ושמחה בה' שיושיע אותו מהצרה. ב. שמחה לה' על הצרה שהביא עליו כי זה בוודאי לטובת האדם. ג. הכאב של הצרה. שעל אף שהאדם שמח בצרה ומודה עליה לבוראו מכל מקום הכאב של הצרה קיים! ונכוןש הוא מודה לה' על הכאב, אבל אינו מתעלם מהצרה שכואבת לו.
לפי זה מיושב באופן נפלא, מאידך צדקו דברי הגר"ח שאי אפשר לומר הלל ושירה כל זמן שהאדם לא נושע מהצרה, וזה היות כי על אף שבוטח בה' ובישועתו מ"מ יש לו כאב מהצרה, ואינו יכול לשיר עליה [הוא כן יכול להודות ולשמוח בה]. אך עמ"י בשירת הים שרו שירה על צרה שעדיין לא הגיעה אליהם בכלל, ממילא אין כאן כאב מהצרה בכלל, יש רק את שני החלקים האחרים והם בטחון ושמחה שה' יושיע אותנו מהגלות הזו. וכבלל שאין כאב בכלל אפשר לשיר שירה.

 

[נדיב לב]

ידועים דברי הגר"ח על הפסוק "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' גי גמל עלי. שמוכח שעל אף שהאדם בטוח בישועה שתהיה לו, ואף שמח בה! בכל זאת לשיר שירה אינו יכול עד שיוושע ממנה בפועל.

מקור השמועה בעמק ברכה בשם מרן הגרי"ז בשם אביו. אמנם ראיתי שמביאים בשם ר' מאיר (בן הגרי"ז) שפירש את הפסוק גם באופן שלא נושע בפועל כל שבטוח בוודאות מוחלטת.

שירה על ישועה עתידית שנחזתה במראה הנבואה
ועוד אפשר לבאר באופן נוסף, שמאורעות והתרחשויות עתידיים שנחזו במחזות הנבואה, מאחר שביאתם הינה ודאית, כי "לא איש א–ל ויכַזֵב" (במדבר כג, יט), "ודבר אלהינו יקום לעולם" (ישעיהו מ, ח) – הרי הן כאילו כבר באו, שכל העתיד לבא בודאות, הרי הוא כאילו בא, ושייך לשורר עליהן שירה. אכן, באמת הדבר תלוי באשלי רברבי – בדברי מרן הגרי"ז זצ"ל ובנו הגאון רבי מאיר (שליט"א) [זצ"ל]. כך הובא בספר עמק ברכה (פומרנצי'ק, הלל על נס): הנה, מורי ורבי הגאב"ד דבריסק (שליט"א) [זצ"ל] אמר בשם אביו, מרן הגר"ח הלוי ז"ל, דיש לעיין, אם יבוא הנביא בשם ה' ויאמר שהשם יעשה לישראל נס, או אם ימצא מי שיהיה לו בטחון גמור בה', בטחון של מאה אחוזים, שבהחלט יעשה השם לו נס, אם ראוי לומר בכי האי גוונא את השירה מיד קודם הנס ולצאת בזה ידי חובת שירה. ואמר, שזהו ביאור הכתוב בתהילים (יג, ו), "ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך". פירוש, אף שיש לי בטחון הגמור בישועתך, בזה רק 'יגל לבי בישועתך', אבל מתי 'אשירה לה'' – 'כי גמל עלי', לאחר שגמל עלי, והיינו לאחר הנס, אז אשירה לו, שזהו דין בשירה על הנס שאין אומרים השירה אלא לאחר הנס, עכ"ד.

אכן, בשם בן מרן זצ"ל, הגאון רבי מאיר זצ"ל, שמעתי, שהראה פנים לבאר את הפסוק הזה לאידך גיסא: שכך אמר דוד: 'ואני בחסדך בטחתי', וכל כך בטחתי, בודאות מוחלטת וללא שמץ של ספק, עד שהיה הדבר אצלי כאילו כבר אירע בפועל ממש, כאילו כבר 'גמל עלי', ולכך: 'אשירה לה'.

ויש לחבר לדבריו הללו את סגולתו הידועה והמפורסמת של מרן הגר"ח מוולוזי'ן, כפי שחקקה עלי גליון בספרו נפש החיים (שער ג פרק יב), זה לשונו, ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים, שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל. כשהאדם קובע בלבו לאמר, הלא ה' הוא האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל, והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא, כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל, עכ"ל. ואף אנו נאמר על דרך זו, שהאדם הבוטח בה' ובנבואתו בבטחון מוחלט, הרי הוא מובטח לגמרי בבוא הישועה, עד שיכול הוא אף לומר עליה שירה. ואף ישראל, האמינו ובטחו בנבואת משה בבטחון מוחלט חזק ואיתן, כפי שהעידה עליהם התורה (שמות יד, לא): "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", עד שאף נבואותיו העתידות, על ביאת הארץ ובנין בית המקדש, היו בעיניהם כמוחשיות ומציאותיות לגמרי, כל כך, עד שיכלו לומר עליהן שירה כעל מאורע שכבר אירע.

 

[נדיב לב]

כמו"כ בפירוש ראב"ע תהלים פירוש א כתב וז"ל:
ואני - ואין לי חסד שאבטח בו , כי אם בחסדך , ולמען זה הבטחון יגל לבי.

אמנם בדברי הרד"ק שם מבואר כהגר"ח וז"ל:
ואני - הם חושבים כי אין לי מושיע , ואני בחסדך בטחתי שתושיעני; אע"פ שאינני ראוי לכך , תעשה למען חסדך. יגל לבי - כנגד "צרי יגילו כי אמוט" (לעיל , ה); וכשתושיעני , יגל לבי והם יאבלו. אשירה ליי' כי גמל עלי - אז , כשתושיעני , אשירה ליי' ואומר לו הודות. כי גמל עלי - ולא ישנתי שנת המות. ובדרש (שו"ט יג , ד): כנגד ארבעה צעקות (ראה פירושו לעיל , ב) ארבעה נחמות: ואני בחסדך בטחתי - בבבל; יגל לבי בישועתך - במדי; אשירה ליי' - ביון; כי גמל עלי - באדום.

 

[החש בראשו]

כמו"כ בפירוש ראב"ע תהלים פירוש א כתב וז"ל:
ואני - ואין לי חסד שאבטח בו , כי אם בחסדך , ולמען זה הבטחון יגל לבי.

אמנם בדברי הרד"ק שם מבואר כהגר"ח וז"ל:
ואני - הם חושבים כי אין לי מושיע , ואני בחסדך בטחתי שתושיעני; אע"פ שאינני ראוי לכך , תעשה למען חסדך. יגל לבי - כנגד "צרי יגילו כי אמוט" (לעיל , ה); וכשתושיעני , יגל לבי והם יאבלו. אשירה ליי' כי גמל עלי - אז , כשתושיעני , אשירה ליי' ואומר לו הודות. כי גמל עלי - ולא ישנתי שנת המות. ובדרש (שו"ט יג , ד): כנגד ארבעה צעקות (ראה פירושו לעיל , ב) ארבעה נחמות: ואני בחסדך בטחתי - בבבל; יגל לבי בישועתך - במדי; אשירה ליי' - ביון; כי גמל עלי - באדום.

יישר כח.
לגבי:

כמו"כ בפירוש ראב"ע תהלים פירוש א כתב וז"ל:
ואני - ואין לי חסד שאבטח בו , כי אם בחסדך , ולמען זה הבטחון יגל לבי.

לא ראיתי סתירה להגר"ח, כי הגר"ח מדבר על השירה שבסוף הפסוק, אבל יגל ליבי בישועתך זה כבר עכשיו עוד לפני הישועה, וכן פי' בפחד יצחק שם.