בפשטות האיסור רק דרך אקראי, ולא כשאמון על שלומה, וכמו רופא שלה וכדומה
המלבי"ם מבאר ששאל האם קרה משהו? ולא דרך שאילת שלום.
גיחזי היה אמון על שלומה? הוא היה רופא שלה? הוא אמנם עשה זאת בשליחות הנביא אבל אכתי קשה.
הנביא היה אמון על שלומה, ושאל בשליחותו, כאומר - הנביא שואל אם שלום לך.
?
כוונתו כנראה שע"י ברכתו נולד הילד והיה אמון על שלומו של הילד, ועל כן שאל את האמא עליו.
איסור לשאול בשלומה הוא משום דרך חיבה.
המשכתי לפי מה שכתב @תיבת גמא -
שאין בשאילת שלום משום פריצות, וכ"ש ברופא נפשות כהנביא.
כתב הרמב"ם באיגרותיו [הוצאת שילת עמ' שיד]: "ואף שכבר קדמה ההזהרה התורית ונאמר אין שואלין בשלום אשה כלל, מכל מקום הברכה לא נאסרה. אתה שלום וביתך שלום או כעת חיה ולשרה בן".
