רש"י כתב שם "שהעפר שמילאה בו הוי רפוי וטוב לזריעה, והשווה לקרקע להיות נזרע עם השדה"
ומשמע שיש ריפוי ארעא וחייב.
 
רש"י כתב שם "שהעפר שמילאה בו הוי רפוי וטוב לזריעה, והשווה לקרקע להיות נזרע עם השדה"
ומשמע שיש ריפוי ארעא וחייב.
שאלתי היתה על עפר תיחוח ושם רשי מדבר על עפר רגיל שוודאי שקיים בו ריפוי
 
צדקת שיש הבדל, אבל ברש"י כאן (שבת עג ע"ב) היסוד הוא עצם תיקון מקום הגומה והשוואת פני השדה לזריעה ('דמרפי ארעא'), ולכן גם בעפר רך ותיחוח שממלאים בו גומה בשדה מתקיים ריפוי והשוואת הקרקע. לעומת זאת, בסוגיית עפר תיחוח (שבת לט ע"א), רש"י מדבר על יצירת גומה ריקה שלא מתקיימת כי הדפנות נופלות, ובזה הראשונים מחלקים בין עפר תיחוח רגיל לעפר ש'ביצה נשקעת בו מאליה'.

 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓