סיפור ידוע: הגרא"צ פרומר הי"ד היה הראשון להעלות את ההשערה הזאת, וסמך יתדותיו מסברא מיהם המשמיעים ומדוע האופנים והחיות נעלמו מהקדושה ולא מוזכרים כמו בקדושת יוצר. אבל במחילה מכ"ק הדברים לא סבירים. הטענות נגד התיקון הזה מאוד פשוטות:
כמו כל מיני מאות טעויות שהשתרבבו, עצם זה שיש כמה נוסחים שונים לחלוטין ראיה, איך זה קרה? קרה!
כמה? דוקא זה נראה לי משהו די חדש.
כנ"ל.
אין מאות טעויות שהשתרבבו, בטח לא באופן מוחלט; אדרבה - כל מקום והשינויים שלו וזה מה שגרר נוסחים שונים ובכל קטע כמעט יש לך שינויי עדות. זה נובע בדיוק מהעניין הזה שאם אזור אחד השתבש במשהו, אזורים אחרים לא השתבשו בזה. יתרה מכך, בכל שיבוש נשאר לפחות דפוס אמין אחד ששרד לספר לנו מה היה הנוסח המקורי. כאן אתה בא לספר לי סיפור על נוסח קדום שלא נמצא לו תיעוד בשום מקום, ואתה מניח שבנקודת זמן מסוימת *כולם*, אבל *כולם*, התחילו ללכת על הראש ולא נשאר אפילו תיעוד מאדם אחד שהולך על הרגליים. לא סביר בשום קנה מדה הגיוני
?
רבים הדברים שלא נשאר מהם זכר, ואדרבה יש את סידור האבודרהם שנוסף בו 'ונורא', בקיצור יש הרבה נוסחים, ו..נו, דוקא הנוסח הנכון נעלם.
סידור ר' שלמה מגרמייזא (ר' שלמה בן שמשון, המאה ה-11, גרמניה) עמוד קסז
אין לך *ראיות*, יש לך *קושיות* על הניסוח המוכר. אז בכל מקום שיש לך שאלות על הנוסח אתה פשוט משנה אותו מדעתך? כדי לדון בשינוי נוסח קיים לנוסח אעחר אתה צריך שלושה תנאים מצטברים:
