האם גר מברך "שעשה לי נס במקום הזה" על נס שנעשה לו לפני שנתגייר (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים (יח י)

יש להסתפק לגבי ברכת "שעשה לי נס במקום הזה", האם גר שנעשה לו נס בעודו גוי ואחר כך נתגייר, מברך על הנס שנעשה לו בגויותו או לאו.

ולכאורה נראה להביא ראיה, שהרי בברכות (נד.) ילפינן שמברכים על מקום שעשה בו נס, ממה שיתרו ברך על ניסי קריעת ים סוף ועל הניסים שנעשו לישראל במצרים, והרי אלו ניסים שקודם מתן תורה. וכן מבואר במשנה (ברכות שם) שהרואה את מעברות ים סוף מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. א"כ כמו שמברכים על נס שקודם מתן תורה, כך גר מברך על נס שנעשה לו בגויותו.

אך יש לחלק, לפי מה שכתב השב שמעתתא בהקדמה, דבגירות של מתן תורה לא אמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך בשאר גרים שהם "כקטן שנולד" י"ל דאין שייך לברך על מה שנעשה עמם קודם גירותם.

ומ"מ מסברא י"ל, דאע"פ שגר שנתגייר כקטן שנולד, מכל מקום לא גרע ממה שבן מברך על נס שנעשה לאביו קודם שהולידו, והטעם משום שלולי הנס הוא לא היה בא לעולם, וכמו כן בנידון דידן לולי הנס שנעשה לו בגויותו לא היה קיים עכשיו.

ובספר בר אלמוגים (להגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל) סי' קס"ו נסתפק בזה, והביא ששאל לרבינו הגר"ד לנדו שליט"א והשיב שמסתברא שיכול לברך, עי"ש.​

 

[אברך מישיבת מיר]

בחשוקי חמד מסכת בכורות מ"ז ע"א הביא את הראיה מיתרו שהיה גר, כמו שכתב כבודו אך הביא מה שכתב במנחת שלמה (תנינא סימן ס) שאדם מבוגר שלא נימול בילדותו אלא כעת, חייב לברך הגומל אחרי שהוא נתרפא, אמנם גר שנתגייר אינו מברך אחר שטבל כי בזמן שהיה בסכנה היה עדיין בגויותו. הרי שאין מברך על נס שהיה לו כשהיה גוי.