- הודעות
- 2,213
- תודות
- 10,275
- נקודות
- 555
התוס' בבבא בתרא (י"ד ע"א) שהקשה במה שמשמע התם שהיו לפעמים מוציאים את ספר התורה מהארון, והקשה וז"ל: וא"ת והלא לא היו מוציאין אותו מן הארון, דהא אסור ליכנס בבית קדש הקדשים וביום הכפורים לא אשכחן בסדר יומא שהיה מוציאו, וי"ל דלצורך כדי לתקן שרי ליכנס בבית קדש הקדשים כדאמרינן בעירובין (קה ע"א) והכא נמי יכולין ליכנס שם כדי לתקן ספר תורה כדי שלא יתעפש ויתקלקל וגם משחרב משכן שילה עד שבנה שלמה בית המקדש היו יכולין להוציאו מן הארון ולעיין בו, ע"כ.
אכן בספר סדר המשנה (הל' ספר תורה פ"ז ה"ב) תמה על זה וז"ל: וכתב ואחרי נשיקת עפרות כפות רגלי קדושתם של רבותינו בעלי התוספות ז"ל הדברים עומדים צפופים, דהא הספר תורה ההוא שכתבו משה רבינו ע"ה בעצמו, וזה היה ידוע להם שכל מעשה ידיו של משה רבינו ע"ה היה קיים לעולם ולעולמי עולמים וכו', ע"כ.
אכן בספר סדר המשנה (הל' ספר תורה פ"ז ה"ב) תמה על זה וז"ל: וכתב ואחרי נשיקת עפרות כפות רגלי קדושתם של רבותינו בעלי התוספות ז"ל הדברים עומדים צפופים, דהא הספר תורה ההוא שכתבו משה רבינו ע"ה בעצמו, וזה היה ידוע להם שכל מעשה ידיו של משה רבינו ע"ה היה קיים לעולם ולעולמי עולמים וכו', ע"כ.