בהעלותך למה היו צריכים ישראל בשר, הלא במן היו כל הטעמים שבעולם (1 צופה)

[אחד יחיד]

יש להקשות הלא טעם המן היה משתנה למה שרוצים, אז על מה הם התלוננו - שיחשבו על טעם הבשר ויקבלו את זה?

וי''ל שמצינו שנאמר על המן שטעמו כצפיחית בדבש והיינו שטעם המן תמיד נשאר בו גם טעם של דבש ולמשל כשחשב על דגים הרגיש בזה דגים עם טעם של דבש וכן הלאה. והנה מצינו בחז''ל שטעם הדבש פוגם את טעם הבשר וכן נפסק בשו''ע יו''ד קג ד. שבשר בדבש דינו כנותן טעם לפגם.

וזה טענו ישראל אנו רוצים להרגיש טעם בשר וזה אין לנו במן שיש בו גם טעם הדבש שפוגם בטעם הבשר. (ישועות יעקב)

 

[בצ"ל]

אולי רצו להרגיש את התחושה שיש בלעיסת בשר? מצאנו שהמן השתנו בו הטעמים, אך לא נהפך לרך או קשה מעצמו.

 

[הצעיר שבחבורה]

יש להקשות הלא טעם המן היה משתנה למה שרוצים, אז על מה הם התלוננו - שיחשבו על טעם הבשר ויקבלו את זה?

לחץ כדי לכווץ...

אלשיך על במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק ד
ושמא תאמר כי הדמיון בטעם הבשר יפעל, לזה אמר בלתי אל המן עינינו. כלומר הנה לסומא שטועם ואוכל טעם בשר במן, אפשר דמיונו לפעול לו כבשר, שאינו רואה שהוא דבר אחר. אך אנו הנה אל המן עינינו, שאנו בעינינו נראה מן. ומה שנטעם בשר היו יהיה לנו כמו אכזב, ולא נהנה בטעם נכזב בחוש:

 

[אחד יחיד]

אולי רצו להרגיש את התחושה שיש בלעיסת בשר? מצאנו שהמן השתנו בו הטעמים, אך לא נהפך לרך או קשה מעצמו.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, והוא על אותו דרך - שאין את שלימות ההנאה מטעם הבשר.

אלשיך על במדבר פרשת בהעלותך פרק יא פסוק ד
ושמא תאמר כי הדמיון בטעם הבשר יפעל, לזה אמר בלתי אל המן עינינו. כלומר הנה לסומא שטועם ואוכל טעם בשר במן, אפשר דמיונו לפעול לו כבשר, שאינו רואה שהוא דבר אחר. אך אנו הנה אל המן עינינו, שאנו בעינינו נראה מן. ומה שנטעם בשר היו יהיה לנו כמו אכזב, ולא נהנה בטעם נכזב בחוש:

לחץ כדי לכווץ...

כנ"ל.