נשא האם הכהן היה מברך על השקאת הסוטה? (1 צופה)

[גרינפלד]

שמעתי לדון האם הכהן היה מברך על השקאת הסוטה.

וראיתי שהובא מהאבודרהם (בברכת המצות ומשפטיהם):

וכן לא מברכינן על ד' מיתות ב"ד ולא על מלקות דקוב"ה חס על בריותיו כדדרשינן בכי קללת אלהים תלוי (דברים כא) א"ר מאיר מאי הלשון הזה אומרת קלני מראשי וכו' (סנהדרין פ"ו מ"ה) וכדדרשינן בלא קרב זה אל זה וכו' (שמות יד, כ' עי' סנה' לט, ב) וכדאמרינן (ר"ה לב, ב) שאין אומרים הלל בראש השנה מפני שהוא שעת הדין. [הגה"ה א"א אני אברר זה הטעם כל מצוה שיש בה קלקול אחרים אין מברכין עליה מפני שנראה כמודה על אותו קלקול ומכאן יצאו אלו שהוא מזכיר ויצאה מתנה לעני והשבת העבוט אפי' לקחו מיד ב"ד או מיד הלוה וקריעה על המת ותנחומי אבלים ובקור חולים, ואפשר עזיבת לקט שכחה ופאה וכיוצא בהם וכן עשיית הדין לבעלי דינין מפני שיש נגזל ועלוב. והרבה מהם נכנסין תחת הטעם זה]. וכדאמרינן נמי (מגילה לא א) אין מפסיקין בקללות מפני שאין אומרים ברכה על הפורענות. והוא הדין שאין מברכין על השקאת סוטה. אבל על עריפת עגלה מברכין. ​

 

[נראה לפשוט]

האם בי"ד מברכים על שאר מיתות בי"ד, מלקות ושאר עונשין?

 

[בן תורה]

אם היו מברכים [או לפי השיטות שמברכים - אם יש כאלו], מברכים "על השקאת" או "להשקות"?

 

[גרינפלד]

אם היו מברכים [או לפי השיטות שמברכים - אם יש כאלו], מברכים "על השקאת" או "להשקות"?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שדן בזה בנחל איתן.

 

[רבי]

כנראה שלא היו מברכים מהטעם של הרשב"א שאולי זה יכול להתבטל עם מישהו יבוא וילמד זכות.
וביותר הדברים אמורים לגבי מיתות בי"ד שמחזירים מהעמוד אם אפשר ללמד זכות.

 

[רבי]

ולמעשה זה מח' בין הרמב"ן בספר המצוות מצווה י"ד כתב שיש לברך על כל ט"ו עבודות של הכהן המנויות במנחות וחלק מהם הוא השקאת הסוטה.
ולעומתו האבודרהם כותב שלא מברכים על הפורענות. וכדלעיל.
ובתפארת ישראל נגעים פ"ג פסק כרמב"ן שמברכים.

 

[רבי]

וגב דאייתינן עלה, יש לעיין האם הסוטה עצמה הייתה צריכה לברך ברכות הנהנין על מי המרים?

 

[בן תורה]

כמדומני שדן בזה בנחל איתן.

לחץ כדי לכווץ...

אפשר יביא מר הציטוט.