נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,840
נקודות
196
שמעתי בקו מבי מדרשא שת''ח הקשה בגמ' שבת דף פח מבואר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכו'
והלא מספר ששים רבוא הוא חוץ מהלויים, האם אכן הם לא קיבלו כתר? אתמהה?
 
האם אכן הם לא קיבלו כתר? אתמהה?
לאחר חטא העגל ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, הלויים לא חטאו בעגל ואם היה להם כתרים יל"ע אם הורידו אותם.
אכן, מתחילה לא שתו איש עדיו בגלל שהתאבלו, ולאבלות היו שייכים גם הלויים.
 
והלא מספר ששים רבוא הוא חוץ מהלויים
ואסייג, שאינו מוסכם על הכל שמספר ששים רבוא בזמן מתן תורה אינו כולל את הלויים, ולדוג'
רמב"ן בתחילת פרשת כי תשא
אבל לפי דעתי אין השואת המנינין האלה שאלה כלל כי במנין הראשון נמנה שבט לוי עמהן כי עדין לא נבחר ולא יצא מכלל העם ובמנין שני נאמר לו אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא (במדבר א מט) והנה אותם המשלימים שנתם שנעשו בין שני המנינין בני עשרים שנה היו קרוב לעשרים אלף וזה דבר ברור כי ממה שהוצרך לומר במנין שני אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא ראיה שהיה נמנה עמהם עד הנה ועתה נבחר השבט ההוא ונמנה לעצמו להיות לגיון למלך​

שמעתי בקו מבי מדרשא שת''ח הקשה בגמ' שבת דף פח מבואר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכו'
והלא מספר ששים רבוא הוא חוץ מהלויים, האם אכן הם לא קיבלו כתר? אתמהה?
וגדולה מזו נראה שיש להקשות, שהרי היו בני ישראל יותר מששים ריבוא, וכאמור "לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים", ואם כן אותם שלשת אלפים וחמש מאות וחמשים שרבו על מנין ששים ריבוא, וכי נאמר שנגרעו כתריהם?

ובהכרח לומר לכאו' שמספר ששים ריבוא האמור הוא על דרך הכלל, ולא חשו לפרוט המנין.
וא"כ שמא נאמר שאף על הלויים לא חשו לפרוט המנין.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון