כלומר שורש השאלה האם חורש כמלאכה, היא מלאכת הכנה לזריעה או לאו דווקא?
רשי כותב
גומא וטממה - בעפר היינו חורש שהעפר שמילאה בו הוי רפוי וטוב לזריעה והשוה לקרקע להיות נזרע עם השדה:
משמע ברשי שצריך שיהיה טוב לזריעה, אכן תמוה למה רשי לא הביא זאת לעיל בתחילת מלאת חורש,שהרי זה תנאי בסיסי, ומהות של המלאכה?
רשי בתחילת מלאכת חורש
מלאכה אחת הן - אינו חייב אלא אחת דכולהו לרפויי ארעא עבידי:
משום חורש - דמרפי ארעא:
מאידך בר''ן
היתה לו גבשושית וכו' בשדה חייב משום חורש שהרבה פעמים אדם חורש שאין דעתו אלא להפך בעפר לתיקון השדה ולא לזריעה והילכך כל תיקון השדה חשיב משום חורש:
משמע קצת אחרת ויל''ע