האם יש דין בן פקועה בחיה | בית המדרש – דיונים תורניים האם יש דין בן פקועה בחיה | בית המדרש – דיונים תורניים

יהודי פשוט ממש

משתמש חדש
gem
הודעות
5
תודות
6
נקודות
2
שאלה האם יש דין בן פקועה בחיה
מצד אחד מסתבר שכן ואף שליפינן היתר בן פקועה מ'כל בהמה' או 'בהמה בבהמה' (עיין חולין סט.), מ''מ הרי קי''ל חיה בכלל בהמה וכו' (עי''ש ע:) וא''כ ה''ה חיה, אולם במשנה שם לא הוזכר על חיה, ובפרק בהמה המקשה הנידון הוא רק על בהמה, משמע ליה אין דין זה ומדוע? [אם באמת אינו נוהג].
[ואין לומר שהמשנה שכתבה בהמה אז ה''ה חיה ''דחיה בכלל וכו''', משום ש - א' המשנה צריכה לפרט כזה דבר, משא''כ במקרא שסגי לכתוב חיה ולאשמעינן בהמה, ב' מדר''מ חולק לאסור חלב בשליל בן ט' (עי'ש בעב. כמדומני) משמע דהמשנה מיירי בבהמה דווקא, דהא חיה חלבה מותר לכו'ע].
בשו''ע י''ג סעיף א' כתוב בהמה וחיה בכלל שחיטה משא''כ ארבה וכו', ובסעיף הבא לענין בן פקועה לא הוזכר על 'חיה' (גם בנו''כ העקירים ט'ז ש''ך עברתי מלמעלה ולא ראיתי, אולם יתכן שזה גמרא/ הלכה מפורשת, אשמח לתשובה ע''ז.
 
לכאו' ראי' פשוטה מהדין המובא בשו"ע שם סעיף ה
 
לכאו' ראי' פשוטה מהדין המובא בשו"ע שם סעיף ה
אם אני לא טועה הכוונה היא ש'בבהמה' מותר רק אם לעובר יש פרסות, ולא גמל במעי בהמה, אבל מנלן שחיה כשירה ומפרסת פרסה, שיש לה עובר כנ''ל, שלא תהני שחיטת האם.
[מקורו מהגמ' שם סט: דמה שמותר כל שבתוך בהמה דוקא ביש לו פרסות, לאפוקי דמות יונה, אבל א''ז ראיה לחיה].
 
שוב מצאתי בפרי מגדים שפתי דעת סימן כח ס"ק כח שהביא לגבי כיסוי הדם בבן פקועה יעו"ש
 
ומהיכן מקורו שנוהג?, ומדוע השו''ע לא טרח לכתוב דין זה? (בס' י''ג שפ''ד ב' כתב חיה בכלל בהמה, ובוודאי שהפמ''ג ראה זאת בראושנים, ובגמ' הוזכר חיה בכלל בהמה לסימנים/ לידה/ לכדרבי אבל לא מוזכר שגם לענין בן פקועה )
 
ומהיכן מקורו שנוהג?, ומדוע השו''ע לא טרח לכתוב דין זה? (בס' י''ג שפ''ד ב' כתב חיה בכלל בהמה, ובוודאי שהפמ''ג ראה זאת בראושנים, ובגמ' הוזכר חיה בכלל בהמה לסימנים/ לידה/ לכדרבי אבל לא מוזכר שגם לענין בן פקועה )
לדעתי, כי אין צד לחלק בזה, אבל איני בקי בסוגיא זו.
 
ומדוע בסעיף א' כתב בהמה וחיה צריכים שחיטה, הול'ל לכתוב רק בהמה אם אין חילוק בינהם, האאין זה צורם?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון