מעודי חשבתי שתלוי בב' התירוצים הגמ' בכתובות (ה א)
'אלא מעתה יום הכיפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה, גזירה שמא ישחוט בן עוף.
התם דלנפשיה - לא טריד, הכא דלאחרים - טריד;
אי נמי, התם אית ליה רווחא, הכא לית ליה רווחא'

משאלת הגמ' לדמות ערב יוה"כ לסעודת אירוסין שנעשית בלילה מבואר לכאו' שיש מצוה אף בלילה ולהתי' הא' החילוק הוא רק דלנפישה לא טריד ולהתי' הב' התחדש שאין המצוה בעריוה"כ בלילה כי אם ביום
 
עיין משנה ברורה בסימן תר"ד ס"ק ב' אי ליל ערב יום הכיפורים נחשב יום טוב, ואולי תלוי בזה.
ייש"כ
לכאורה יהיה תלוי בטעם של מצוות אכילה
אם הוא 'להתחזק באכילה ושתיה כדי שיוכלו להתענות למחר' או שהוא כסעודת יו"ט על יוה"כ
 
אחרי העיון מצאתי (מאי מצאתיה וכו') בספר מועדים בהלכה
במג"א הביא מהשל"ה שהסתפק בזה
ובביאור הגר"א הוכיח שאין מצוה בלילה מדברי הגמ' הנ"ל בכתובות (בתירוץ השני) וכמו שפירש בזה רש"י שאין המצוה אלא ביום
 
ייש"כ
לכאורה יהיה תלוי בטעם של מצוות אכילה
אם הוא 'להתחזק באכילה ושתיה כדי שיוכלו להתענות למחר' או שהוא כסעודת יו"ט על יוה"כ
יש לציין אגב, את חידושו של ר"י ענגיל ע"ד הדרוש דכתב דהטעם הוא שהחטאים זה טומאת מקדש וקדשיו (ע"פ המהר"ל שבחטא פוגם האדם בעצמו), וא"כ האכילה בערב יו"כ היא כאכילת בעלים המכפרת על חטאו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון