עקב האם לבני ישראל היו נעליים במדבר (1 צופה)

[אחד יחיד]

ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה (ח, ד)

מבאר רש"י, "ורגלך לא בצקה – לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף, שרגליהם נפוחות".

בפשטות, כוונת רש"י לומר, שבני ישראל הלכו במדבר יחפים, והנס היה, שעל אף זאת לא בצקו רגליהם.

ולכאורה קשה על כך סתירה מפורשת מפסוק בפרשת כי תבוא, שם כתוב במפורש להיפך – "ונעלך לא בלתה מעל רגלך" (דברים כט, ד), וא"כ משמע שכן היו להם מנעלים!

השפתי חכמים מעלה שתי אפשרויות ליישב את הקושי:

א) בפרשת כי תבוא מדובר ביוצאי מצרים, ואילו כאן, מדובר במי שנולד במדבר; היוצאים ממצרים, יצאו כשנעליהם ברגליהם (כפי שהיו במצרים), ואצלם היה הנס שלא בלו נעליהם, כאמור בכי תבוא; לעומת זאת, הנולדים במדבר הלכו יחפים, ואצלם היה הנס שלא בצקו רגליהם כדרך הולכי יחף, ובכך מיושבת הסתירה.

ב) אפשרות שניה- אכן, כולם היו נעולים, כאמור בפרשת כי תבוא, שנעשה להם נס שלא בלה המנעל. ומה שכותב כאן רש"י בפרשתנו "לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף", אין הכוונה שהלכו יחף, אלא כוונתו היא כך: על ידי כך שבדרך נס לא בלה המנעל, ממילא לא הוצרכו ללכת יחף, ולכן לא בצקו רגליהם "כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות" [ובקיצור, מה שכותב רש"י "לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף", הכוונה היא כך: בדרך הטבע, היה המנעל בלה, ואז היו רגליהם נפוחות כדרך הולכי יחף, כי לא היה להם מנעל; אך עכשיו שנעשה נס ולא בלה המנעל, ניצלו מנפיחות הרגל של הולכי יחף]. (לימוד יומי)