כידוע יש שנהגו (בעיקר קהילת זילברמן) לומר ולמשומדים
וטעמם מכיון שזה הנוסח הקדמון שהשתנה ע"י הצנזורה
אז צריך לחזור ולומר זאת.
אשמח להסברים משתי הצדדים
כתב הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' נט) ונוסח "ולמלשינים" אינו בדפוסים קודמים רק הנוסח אצלם למשומדים, כי הצנזור היה משומד ושינה הנוסח למלשינים, וכן ברמב"ם בנוסח התפילה הנוסח למשומדים ושינו אח"כ לפי הצנזור, אבל יש ע"פ סוד עיקר גדול לומר גם כן ולמלשינים וכמ"ש.

אגב גם יוצאי אשכנז אומרים ולמשומדים
 
נערך לאחרונה:
למעשה השתרש המנהג בישראל לומר ברכה זו בנוסחה המסורס מחמת הצנזורה – ולמלשינים וכו', ודברים שהתקבלו במנהג אין חובה לשנות, ולא ראינו אצל רוב גדולי התלמידי חכמים במשך הדורות האחרונים ששינו לנוסח המקורי, אמנם היעב"ץ בספרו לוח ארש מתרעם על כך מאוד, גם האדר"ת בספרו תפילת דוד מיצר על כך שאין אנו אומרים ברכה זו כתיקונה וכותב שהוא בתפילת הלחש שלו אומרה כנוסחה המקורי [כאשר הוא זוכר כך לעשות, מעניין] אבל כשהוא ניגש לפני העמוד בחזרת הש"ץ אינו נוהג באופן התמוה לרבים,בספר אמת ליעקב סי' קיח בהערה הובא שמנהגו של הגר"י קמנצקי היה לומר כפי הנוסח המקורי, ולמשומדים.

גישה מענינת כתב הגר"מ שטרנבוך בתשובות והנהגות כרך ב סימן נט, ולאחר שדן בכך שיש משמעות ומקור גם לנוסח שלנו:

"ונוסח הברכה הראוי לצאת כל הדיעות לע"ד 'ולמלשינים ולמשומדים אל תהי תקוה, וכל המינים והאפיקורסים כרגע יאבדו, וכל אויבך מהרה יכרתו, ומלכות זדון והרשעה מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו', ונראה שראוי לכל אחד לתקן ולהתפלל כעין נוסח שהבאנו שבזה אנו יוצאין כל הנוסחאות, והטעם בכל פרט כמו שנתבאר". בסידור וילנא הובא הנוסח המקורי בשלמות.

למעשה הרבה נהגו להשאר בנוסח שהתקבל בעם ישראל מאות שנים ולא חייבים לשנות, בפרט שגם בענין ההבדל בין למינים לבין למשומדים יש נדון, ויש גם נדון רחב על אופן חתימת הברכה למנהג הספרדים, ולכן הנח להם לישראל.​
(הרב ירוחם ארלנגר‎)​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון