לכאורה אין מצוה לקחת יפת תואר, אלא המצוה שמי שרוצה לקחת יפת תואר יעשה לה כמפשט הזה, וכך הוא נוסח החינוך (מצוה תקל"ב) שנצטווינו באשת יפת תואר לעשות לה כמשפט הכתוב בפרשה זו. ולכן לא שייך ברכה על עצם הנישואים.

אלא אי קשיא הא קשיא האם מברכים על מה שעושים לה, וי"ל דכיון דזה צער לה לא ברכים על זה כמו שכתב המהר"י פלאט בתשובתו הידועה לגבי כמה דברים.
 
דיינים שפוסקים להמית אדם, או עדים שממיתים אדם מברכים?
לכאורה לא.
כי זו מצווה שבאה באופן לא רצוי. ונראה לי שכתוב על מצוות שבאות מסיבה לא טובה שאין מברכים עליהם. (לא זוכר מקור כרגע) או כפי האופן שהביא פה @אברך מישיבת מיר
 
לכאורה אין מצוה לקחת יפת תואר, אלא המצוה שמי שרוצה לקחת יפת תואר יעשה לה כמפשט הזה, וכך הוא נוסח החינוך (מצוה תקל"ב) שנצטווינו באשת יפת תואר לעשות לה כמשפט הכתוב בפרשה זו. ולכן לא שייך ברכה על עצם הנישואים.

אלא אי קשיא הא קשיא האם מברכים על מה שעושים לה, וי"ל דכיון דזה צער לה לא ברכים על זה כמו שכתב המהר"י פלאט בתשובתו הידועה לגבי כמה דברים.
ויל"ד האם דוד המלך שסבר שזה מצווה בירך על כך. וצ"ע.
 
דיינים שפוסקים להמית אדם, או עדים שממיתים אדם מברכים?
לכאורה לא.
כי זו מצווה שבאה באופן לא רצוי. ונראה לי שכתוב על מצוות שבאות מסיבה לא טובה שאין מברכים עליהם. (לא זוכר מקור כרגע)
המקור נמצא בתשובה הידועה של המהר"י פלאט שהובאה בראשונים, ובניהם באבודרהם בדיני ברכות המצוות.
 
אכן הכא אי"ז רצוי,
דהלא כתב רש"י בטעם ההיתר, שמתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה, התירתה לו התורה ובקושי, שאם לא יתירוה לו יעבור על האיסור, ומתוך שהותרה לו ביאה ראשונה מפני התגברות יצרו, הותרה לו אחר כך ביאה שנייה אף על פי שאין יצרו מתגבר עליו.
וכדבריהם שם: "מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות".
 
דיינים שפוסקים להמית אדם, או עדים שממיתים אדם מברכים?
לכאורה לא.
כי זו מצווה שבאה באופן לא רצוי. ונראה לי שכתוב על מצוות שבאות מסיבה לא טובה שאין מברכים עליהם. (לא זוכר מקור כרגע) או כפי האופן שהביא פה @אברך מישיבת מיר
המקור נמצא בתשובה הידועה של המהר"י פלאט שהובאה בראשונים, ובניהם באבודרהם בדיני ברכות המצוות.
מהר"י פלט בתשו' כתב, שאין מברכים על מצוה הבאה מתוך עברה, כגון השבת הגזלה והחזרת הרבית, שלא צונו השם לגזול כדי להשיב, וכן עריפת פטר-חמור שבאה על ידי עברה שלא פדה אותו, וכן שריפת נותר שבאה על ידי עברת הלאו של לא תותירו, וכל כיוצא בהם.
ותושבתו הובאה בדברי הראשונים: עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' יח וסי' רנד וח"ג סי' רפג ובמיוחסות לרמב"ן סי' קפט ואבודרהם שער ג ותמים דעים סי' קעט וספרן של ראשונים אסף בסופו ועוד. ועי' העיטור ח"ב ציצית שער ג ח"ב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון