נח האם נכון להמנע מקיום מצוה מחששות שונים?

[בר אביי]

רש"י על בראשית, פרק ד, פסוק כד
ומדרש ב"ר לא הרג למך כלום, ונשיו פורשות ממנו משקימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו מה אנו יולדות לבהלה? למחר המבול בא ושוטף את הכל..

רש"י על בראשית, פרק ד, פסוק כה
וידע אדם וגו'. בא לו למך אצל אדם הראשון וקבל על נשיו, אמר להם: וכי עליכם לדקדק על גזרתו של מקום? אתם עשו מצותכם והוא יעשה את שלו.

ולכאורה קשה

רש"י על בראשית, פרק ט, פסוק ט
ואני הנני. מסכים אני עמך, שהיה נח דואג לעסק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת העולם עוד, וכן עשה...

וכן ק' מגמרא ברכות, דף י. (על חזקיהו המלך)
אמר ליה: מאי כולי האי? אמר ליה: משום דלא עסקת בפריה ורביה. אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו.
אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא — לעביד.

 

[אמר ליה]

לכאו' ילה"ק כן נמי מדברי המדר"ר לך לך (מ"ד ט) איתא דאאע"ה ודהע"ה ביקשו מהקב"ה שאם עתידים להעמיד בנים להכעיסו מוטב שילכו ערירים.
וכן מצינו גבי רבקה שאמרה "אם כן למה זה אנכי" - אמנם בהא י"ל דנשים אינם חייבות בפו"ר, וממילא ל"ש בהדי כבשי רחמנא ל"ל.
וכהאי מצינו בסוטה י"ב. דעמרם פירש מאשתו משום גזרת פרעה עיי"ש שכל טענת מרים היתה שלך גדולה משל פרעה ולא אמרה לו בהדי כבשי רחמנא ל"ל.
וע"ע ב"ב ס: "בדין הוא שנגזור על עצמינו שלא לעסוק בפו"ר מוטב שיכלה זרעו של א"א מאליו ולא בידי העכו"ם. אמנם יעו' שם בתוס' דהיינו דווקא כשכבר קיים פו"ר.
וע' ברא"ם כאן מה שהאריך. וע' בספורנו פ' וישלח עה"פ אני אל שדי פרה ורבה.