האם ע"י המילה נחשב כגר?

[אור זרוע לצדיק]

מדרש רבה דברים פרשה ב פסקה כד
ד"א ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה מעשה שהיו רבותינו ברומי ר"א ורבי יהושע ורבן גמליאל וגזרו סנקליטין של מלך לומר מכאן ועד ל' יום לא יהיה בכל העולם יהודי והיה סנקליטו של מלך ירא שמים בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר והיו רבותינו מצטערים הרבה אמר להם אותו ירא שמים אל תצטערו מכאן ועד שלשים יום אלהיהן של יהודים עומד להם בסוף כ"ה ימים גילה לאשתו את הדבר אמרה לו והרי שלמו עשרים וחמשה ימים אמר לה עוד חמשה ימים והיתה אשתו צדקת ממנו אמרה לו אין לך טבעת מוץ אותה ומות וסנקליטין נטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת שמע לה ומץ את טבעתו ומת שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים אמרו רבותינו חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס [כלומר הצדיק הזה לא מל] אמרה להן אשתו יודעת אני מה אתם אומרים חייכם לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה מיד נכנסה לתוך הקיטון והוציאה להן קופסא שהיתה המילה בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה וקראו עליו רבותינו המקרא הזה (תהלים מז) נדיבי עמים נאספו:​

ולכאו' צ"ב דעשה כן בכדי שימות כיהודי, ואם היה נשאר לחיות לא היה מתגייר, א"כ מה היתה המטרה במילתו?

 

[המכבד את הבריות]

מדרש רבה דברים פרשה ב פסקה כד
ד"א ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה מעשה שהיו רבותינו ברומי ר"א ורבי יהושע ורבן גמליאל וגזרו סנקליטין של מלך לומר מכאן ועד ל' יום לא יהיה בכל העולם יהודי והיה סנקליטו של מלך ירא שמים בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר והיו רבותינו מצטערים הרבה אמר להם אותו ירא שמים אל תצטערו מכאן ועד שלשים יום אלהיהן של יהודים עומד להם בסוף כ"ה ימים גילה לאשתו את הדבר אמרה לו והרי שלמו עשרים וחמשה ימים אמר לה עוד חמשה ימים והיתה אשתו צדקת ממנו אמרה לו אין לך טבעת מוץ אותה ומות וסנקליטין נטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת שמע לה ומץ את טבעתו ומת שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים אמרו רבותינו חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס [כלומר הצדיק הזה לא מל] אמרה להן אשתו יודעת אני מה אתם אומרים חייכם לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה מיד נכנסה לתוך הקיטון והוציאה להן קופסא שהיתה המילה בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה וקראו עליו רבותינו המקרא הזה (תהלים מז) נדיבי עמים נאספו:​

ולכאו' צ"ב דעשה כן בכדי שימות כיהודי, ואם היה נשאר לחיות לא היה מתגייר, א"כ מה היתה המטרה במילתו?

לחץ כדי לכווץ...

מעשה מילתו עד הוא שהי' זה רצון אמיתי להסתופף תחת כנפי השכינה, ולא ממניעים חיצוניים וכו'.

 

[הצעיר שבחבורה]

מדרש רבה דברים פרשה ב פסקה כד

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, אציין מקור קדום יותר למעשה מעין זה.
עבודה זרה י, ב

קטיעה בר שלום מאי היא, דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי, אמר להו לחשיבי דמלכותא: מי שעלה לו נימא ברגלו, יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער? אמרו לו: יקטענה ויחיה. אמר להו קטיעה בר שלום: חדא, דלא יכלת להו לכולהו, דכתיב: כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, מאי קאמר? אלימא דבדרתהון בד' רוחות, האי כארבע רוחות, לארבע רוחות מבעי ליה! אלא כשם שא"א לעולם בלא רוחות, כך א"א לעולם בלא ישראל; ועוד, קרו לך מלכותא קטיעה. א"ל: מימר שפיר קאמרת, מיהו כל דזכי למלכא שדו ליה לקמוניא חלילא. כד הוה נקטין ליה ואזלין, אמרה ליה ההיא מטרוניתא: ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא! נפל על רישא דעורלתיה קטעה, אמר: יהבית מכסי חלפית ועברית.

ולגוף השאלה, מדוע שלא יוכל להתגייר לשעה קלה?​

 

[מכנדבי]

ודאי שלא נחשב כגר.
מל ולא טבל, כאילו לא מל (יבמות מו.).

 

[הצעיר שבחבורה]

ודאי שלא נחשב כגר.
מל ולא טבל, כאילו לא מל (יבמות מו.).​

לחץ כדי לכווץ...

במעשה המובא בגמ', מוכח לכאו' שלא טבל.
אך במעשה שהובא בראש האשכול מהמדרש, לכאו' אין הכרח שלא טבל כדין.

אמנם, מכח דבריך התעוררתי למובא במדרש בסוף הדברים,​

וקראו עליו רבותינו המקרא הזה (תהלים מז) נדיבי עמים נאספו:​

לחץ כדי לכווץ...

ולכאו' אם התגייר, מדוע קראו עליו את המקרא 'נדיבי עמים', ויש ליישב.​

---

והסתפקתי, האם ניתן ללמוד מדברי התוס' בעבודה זרה שם שנתגייר קטיעה בר שלום, שהרי הביא שם התוס'
ווי לה לאילפא דאזלא בלא מכסא. וא"ת והא אמרינן פרט לאנטונינוס אע"ג דאזל בלא מכסא ויש לומר שגם הוא נימול דגרסינן בירושלמי דמגילה (פ"א) א"ל אנטונינוס לרבי את מאכילני מן לויתן לעתיד לבא א"ל אין א"ל מן אימר פסחא לית את מאכילני ומן לויתן את מאכילני א"ל מה אעביד לך דהא כתיב וכל ערל לא יאכל בו כיון דשמע כן אזל וגזר גרמיה הדא אמרה איגייר אנטונינוס:

ולכאו' מכך שהשווה את קטיעה לאנטונינוס, ובירושלמי אמרו "הדא אמרה איגייר אנטונינוס", שמא ניתן ללמוד מכך שאף לגבי קטיעה המדובר הוא בגירות כדין, וצ"ע בזה.​

---

ועוד יש לדון, מה הכוונה "ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא", מהי נתינת המכס, ובפשוטו ניתן לבאר שהכוונה היא לעצם המילה והסרת הערלה, אמנם יש לפקפק בזה מכמה טעמים.
א. האם למילת גוי שלא כחלק מגירות יש משמעות כלפי הסרת הערלה, דומני שמי שמל בגיותו שלא לשם גירות אין עולה לו מילה.
ב. מל' רש"י שם "בלא מיכסא - כלומר אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא מלתה את עצמך ותטול חלק עמהם:", משמע שעל ידי המילה נוטל חלק עם ישראל, ובפשוטו היינו שנתגייר.​