הודעות
145
תודות
587
נקודות
76
המנהג הקדום, אשר יסודתו בהררי קודש, הוא לערוך סדר תעניות של תשובה בימים אלו.

בדורות הראשונים עודדו ונהגו להרבות בתעניות תשובה בכלל, וכך היה המנהג גם בשבועות אלו, ובאופנים שונים: היו שתיקנו לצום ארבעים יום רצופים, היום שצמו בימים שני וחמישי, והיו שצמו בימי חמישי בלבד. וישנם הנוהגים כך גם בימינו.

אולם כבר הורו גדולי ישראל והפוסקים בדורות האחרונים, שבימינו אין להרבות ולעסוק בתעניות תשובה, כיון שירדה חולשה לעולם, והתענית מפריעה ומזיקה לעיסוק בתורה ובתפילה. וכך עלול להיות שייצא שכרו בהפסדו, כי התענית תגרום לו לחלישות מבחינה רוחנית. ובמיוחד מי שעסקו הוא בתורה, שחלישות התענית תגרום לו שלא יוכל לעסוק בה כראוי.

ולכן במקום התעניות יש להרבות בנתינת בצדקה.
 
האם ניתן לעשות תיקון שובבי"ם באמצעות תענית דיבור?

כמה מהפוסקים הציעו להחליף את הצומות שמחלישים את הגוף, בימים של 'תענית דיבור', בהם עוסקים במשך כל היום בתורה ובתפילה, ונזהרים שלא לדבר דיבורי חול כלל.

אולם יש שכתבו (ראה גם בספר אגרות קודש חט"ז ע' נט), שאף שבאופן כללי יש מעלה גדולה בתעניות דיבור ודומיהן, אין בכוחן להחליף תעניות שנועדו לתיקוני תשובה, ולכן יש לפדות את התענית בנתינת צדקה דווקא.
 
האם ניתן לפדות את התעניות בצדקה?
גדולי ישראל ה'ראשונים' נחלקו האם ניתן להחליף תענית בצדקה. לדעת הרא"ש אין אפשרות כזאת, ולדעת הראב"ד יש אפשרות.

להלכה נפסק שנתינת צדקה יכולה בהחלט להועיל לשלמות הכפרה שאחר התשובה, ולהוות פדיון לתעניות, כאשר אין אפשרות להתענות מסיבה כלשהי. וכן פסקו למעשה גם רבותינו הטור (יורה דעה סימן קפ"ה), הרמ"א (אורח חיים סימן של"ד), ה'חסד לאברהם' (מעין רביעי, נהר מ"ה), החיד"א (יוסף בסדר סי' ג') וה'בן איש חי' (שו"ת רב פעלים ח"ג סי' לה).

הדבר מבואר באריכות בספרי הקבלה וכן בספר התניא (אגרת התשובה פרק ג'), ומבוסס על הפסוק בספר דניאל (ד, כד): "וחטאך – בצדקה פרוק".

בהתאם לכך, גם את תיקון תעניות השובבי"ם, ניתן לפדות בצדקה, ובדורות האחרונים ראוי לעשות כך לכתחילה, כמבואר לעיל.

כך פסק גם ה'בן איש חי', שאלו שאין בכוחם להתענות יותר מדי בתעניות השובבי"ם, יתענו יום אחד בלבד, ואת שאר ימי התענית יפדו בצדקה.

כמובן, האמור לעיל עוסק רק בפדיון התעניות בצדקה. אולם את עבודת התשובה, שהיא העיקר, הצדקה איננה יכולה להחליף. לכן יש להקפיד קודם כל על עזיבת החטא באופן מוחלט, ועל שמירת המצוות מתוך שמחה. ובהמשך לזה, לשלמות הכפרה, להוסיף בנתינת צדקה.
 
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון